ביקורת ספרותית על ארמון חצות מאת קרלוס רואיס סאפון
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 בדצמבר, 2018
ע"י מחשבות


מה קרה ב-2006, שנה לפני שהומצא האייפון, המכשיר הלוכד את מבטי בני הנוער בכל העולם? יצא ספרו של קרלוס רואיס סאפון, זה מצלה של הרוח, ונקרא ארמון חצות. מה הקשר בין השניים, האייפון והספר? אם נניח שב-2006 בני נוער נטולי מסך עוד קראו ספרים, בספק אם הספר הזה היה לוכד את תשומת לבם ומצליח להזיז שם נימה.
הסיפור הוא סיפור מבולבל לגמרי, מטורלל גם בהתאם לחוקי הז'אנר, חסר חן ותינוקי אפילו שהוא מיועד לבני נוער ונקרא, כמו במקרה הזה, ע"י מי ששומר אמונים לזה שכתב את צלה של הרוח ואינו נער.
ובמה דברים אמורים? השנה היא 1932, קצין בריטי מנסה נואשות להסתיר תאומים שאך זה נולדו מפני מי שמנסה להשיגם. הפרדה בין התאומים היא במקרה הזה הדרך הטובה ביותר להסתירם וזה מה שנעשה. הבן התאום נמסר לבין יתומים וגדל עד גיל 16, אז הוא צריך לעזוב יחד עם חבורת צ'אובר, השביעיה שעברה יחדיו הרפתקאות רבות בבית היתומים ונשבעה לעזור האחד לשני כל עוד הם יחד.
מי שחזר לרדוף את התאומים מגיע בדרך לא דרך, התאומים כלל אינם מודעים לקיום אחד של השני, רק הסבתא יודעת. היא מגיעה לקחת/להזהיר את הבן התאום כשהיא למעשה גידלה כל השנים את הבת. התאומים הם בניהם של מי שתכנן תחנת רכבת מפוארת ומסילות שהיו אמורות להסיע מיליוני הודים ולשחררם מעול השלטון הבריטי. בנסיעת הבכורה הרכבת התרסקה ועלתה באש עם 365 יתומים על סיפונה. מכאן מתחילה הרפתקה לא ממש הגיונית ולא ממש מעניינת, המגיעה לסוף סתמי.
בקיצור, שומר נפשו ירחק. סאפון לא מבין ללב הנוער או בעל מניעים אחרים.

32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira (לפני שבוע וחצי)
אני חולקת עליכם, לדעתי הספר מעולה. ודווקא מה שלא הגיוני בספר הוא הגיוני בפנטזיה.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
אני יודע ונכמר לבי. למה לך לסבול?
נתי ק. (לפני ארבעה שבועות)
אתה הרי יודע שכל אי המלצה שלך נכנסת מיד לרשימת הקנייה:-)
מחשבות (לפני חודש)
נתי, התכוונת בטח לאי המלצה.
נתי ק. (לפני חודש)
תודה על ההמלצה! נכנס לרשימה
מחשבות (לפני חודש)
והקטע הוא, שבכלל רציתי שיתייחסו לסקירה על ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל וכולם נדבקים לזבלון הזה. הסימניה מעולם לא היתה שטחית יותר.
מיכל (לפני חודש)
כשאתה משבח אתה טוב.
כשאתה קוטל אתה מצוין.
מחשבות (לפני חודש)
ארמון הירח הוא אכן ספר מפעים ומרגש.
מסמר עקרב (לפני חודש)
מוטב לסאפון שיישאר ספון בארמון שלו ולא ייצא משם...
אם כבר ארמון, אז "ארמון הירח" הנפלא של פול אוסטר.
גלית (לפני חודש)
נסיך הערפל היה ממש גרוע בעיני ולכן לא קראתי ספרים נוספים שלו
צילה של הרוח היה קריא למדיי אבל אני ממש לא מצליחה להבין את ההתפעלות הגורפת ממנו.
סקאוט הסקוטית (לפני חודש)
מחשבות, סקירה כלבבי. אחלה של קטילה. ואני הייתי בת נוער ב-2006 [ כבת 12] והספר לא גרם לי לרצות לקרוא אותו כבר אז וגם לא עכשיו. אם יהיה ספר שאקרא של סאפון יהיה זה צילה של הרוח.
מחשבות (לפני חודש)
גם את נסיך הערפל קטלתי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודש)
קטילה יפה. קראתי מזמן, וזכור לי שדווקא היה סבבה, אם כי הוא לא זכיר.
לעומת זאת, את הספר הראשון בסדרה, נסיך הערפל, אני דווקא זוכר שצימרר אותי. לא יודע מה זה היה עושה לי היום, ואני לא יודע מה זה יעשה לך, אבל זה מה שהיה.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
ב-2006 הנוער לא נטול מסך. הוא פשוט תקוע במחשב הביתי בצ'אטים, משחקים ושאר מרעין בישין.
קטלת כהוגן.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ