ביקורת ספרותית על האיש במצודה הרמה (2011) מאת פיליפ ק' דיק
ספר טוב

---

האיש במצודה הרמה הוא לא רומן ארוך וזה מרגיש כמו 'חלק ראשון' של עבודה גדולה יותר.
היפנים והגרמנים ניצחו במלחמת העולם השניה, כבשו את ארצות הברית וחילקו אותה ביניהם. הנאצים שינו, או "יצרו מחדש" חלק גדול מהגלובוס: הם ייבשו וניקזו את הים התיכון לטובת שטחים חקלאיים, ביצעו רצח עם, שלחו אסטרונאוטים למארס וכולי.
יפן שולטת בחוף המערבי של צפון אמריקה והפכה להגמוניה פוליטית תרבותית.

ישנן בסיפור חמש נקודות מבט, מפיהן של חמש דמויות שונות. מאוחר יותר, נחשף לפנינו ספר נוסף שגם הוא היסטוריה-חלופית, שבו ארצות הברית ובעלות בריתה ניצחו במלחמת העולם השניה. הספר הזה פופולרי מאוד והסופר שכתב אותו הוא לא אחר מאשר האיש במצודה הרמה.
אנחנו מקבלים הצצה לתוך הספר הזה מפעם לפעם, מה שמפיק אירוניה נהדרת ומוסיף עוד יותר ניגודיות לרעיונות שכלולים בספר הזה.

דיק הופך את הרעיון הייחודי שלו לרומן בצורה טובה ובאופן יוצא דופן. הוא יוצר מספר 'מוחות' אינדיבידואליים, כל אחד עם דעה ודאגות שונים, ומציב את האינטרסים שלהם אחד נגד השני.
היתה לי תחושה שהעולם והדמויות שבו הם הנקודה העיקרית. למה שהם עושים בנרטיב עצמו יש פחות חשיבות.

ה"תפאורה" (לתפארת), הדמויות, הסצנות הבודדות - כל אלה תורמים לסיפור באופן יוצא דופן. אני לא נוהגת להשתמש הרבה במילה הזאת, אבל כאן זה בהחלט רלוונטי להגיד - גאוני. בניית עולם מלאת מחשבה ודרך ראות מרתקת על העולם שלנו מפרספקטיבה אחרת.

» ביקורות נוספות של מוריה בצלאל
» ביקורות נוספות על האיש במצודה הרמה (2011)