ביקורת ספרותית על האיש במצודה הרמה (2011) מאת פיליפ ק' דיק
ספר בסדר

---

גיליתי שהמאמץ הלא מבוטל שבכתיבת ביקורת (אפילו אם היא משפט אחד), לפחות אצלי, נובע מהצורך לחדד את מה שאני מרגיש וחושב על הספר. לגבי "האיש במצודה הרמה" זה נכון כפליים.
זה מסובך בגלל הציפיות שלי ממה שיהיה בו, והגילוי שזה משהו אחר, ובגלל כמובן התוכן והצורה ה"פיליפית" לספר סיפור.

אז מצד אחד, כחובב של היסטוריה, בעיקר של מלחמת העולם השנייה, מה שקרה לפניה ואחריה, ובעיקר ההרהורים על "מה היה קורה אם?" – היו לי ציפיות מסוימות מהספר.
דמיינתי מה יכול להיות כתוב בו, האמנתי שהוא יגרה את הדמיון בכיוון מסוים, ומאוד מאוד רציתי שזה יקרה – אבל אופס זה לא קרה (למרות שהייתי צריך לצפות לזה שפ.ק.ד כמובן לא יכתוב ספר רגיל, או יתעסק ברבדים הצפויים – "סילי מי").
אז מצד אחד התאכזבתי – היה לי רצון לסוג מסוים של ספר, לפתח את העולם החלופי ביתר פירוט, לציין עובדות היסטוריות ולשנות את כיוונן – אך לא.
מצד שני הספר מאוד קריא ושוטף, אפשר לקרוא אותו ביעף (לקח לי יומיים רגועים) למרות שהרבדים בספר הם עמוקים יותר, שמצריכים מחשבה עמוקה בכיוונים לא צפויים.
מצד שלישי אני ממש לא אוהב חוסר סגירות בספרים! בעיה שלי אני יודע, אבל אני אוהב סגירה של רעיון או סיפור, אני לא מתכוון לסוף טוב/רע, אני מתכוון לסוף – והספר הזה ממש עיצבן אותי בפתיחת חוטים והשארתם מתנפנפים ברוח. מצד רביעי – זה בדיוק מה שהסופר התכוון לעשות, לתת לנו צילום חטוף של ימים ספורים באמריקה החלופית לסגור את המצלמה ולתת לך לחשוב (למשל על המנטליות/התרבות/המחשבה היפאנית מול הגרמנית).

אז אחרי יום של הרהורים, אני יכול להגיד:
לא נהניתי, רציתי משהוא אחר, לא התאמצתי, גרם וגורם לי לחשוב, ספר חכם.

מבולבלים? גם אני...

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על האיש במצודה הרמה (2011)