ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 באוגוסט, 2014
ע"י just a girl
ע"י just a girl
יהיו ספויילרים...
אף פעם לא אהבתי ספרים מציאותיים אבל הספר הזה גרם לי לאהוב ולאהוב מאוד.
זה קצת קשה לכתוב עליו ביקורת בגלל שאני מסתכלת אליו מכמה כיוונים שונים לגמרי וקצת מסובכים אבל הדירוג שלי הוא חמש כוכבים ספר מעולה ללא ספק.
קניתי אותו בשבוע הספר ראיתי אותו וידעתי שאני ארצה אותו וגם שהוא יגרום לי לבכות. קראתי אותו בצימר בצפון ישבתי על ערסל ולא זזתי ממנו לפני שגמרתי כל מילה גרמה לי להרגיש משהו אחר לבכות לצחוק להתרגש ולצרוח היו רגעים מרגשים עצובים וכאלה שרציתי להשליך את גון גרין מצוק. בסוף הספר נשארתי המומה לא דמיינתי לעצמי שדווקא גאס ימות במשך שלוש שעות בכיתי אבל אני חייבת להגיד שלמרות הסוף הטרגי הספר מהמם אהבתי את השנינות ואת הרגעים המרגשים והעצובים ביחד. אהבתי את הייזל שחולה במחלה סופנית תמיד קוראת את מכאוב מלכותי ולא יכולה לגרום נזק ליתוש.
אהבתי את אגוסטוס ואת המטפוריות היפות שלו את הרגל הקטועה את השחצן והאגואיסט שתמיד יש לו מה להגיד ואהבתי את האהבה הבלתי אפשרית והנצחית שכנגד כל הסיכויים הצליחה להתקיים ובתוך האהבה הזאת הכי ריגש אותי היו מילותיה של הייזל בקדם הספד של אגוסטוס: "אני לא יכולה לדבר על סיפור האהבה שלנו אז אני אדבר על מתמטיקה אני לא מתמטיקאית אבל אני יודעת את זה: שיש אינסוף מספרים בין 0 ל1 יש 0.1 ו0.12 ו0.112 ועוד סדרה אינסופית גדולה יותר בין 0 ל2 או בין 0 למיליון. יש אינסופים גדולים יותר מאינסופים אחרים. סופר אחד שפעם אהבנו לימד אותנו את זה. יש ימים, הרבה ימים, שאני מתמרמרת על הסדרה האינסופית שקיבלתי. אני רוצה יותר מספרים ממה שסביר להניח שאקבל ואלוהים יודע כמה הייתי רוצה שאגוסטוס ווטרס יקבל יותר מספרים ממה שהוא קיבל אבל, גאס, אהובי אני לא יכולה לתאר לך עד כמה אני מודה על הסוף הקטן שלנו. לא הייתי מחליפה אותו בעולם ומלואו. הענקת לי נצח של ימים סספורים,ואני אסירת תודה." אני כותבת את המילים האלה בוכה כמו שאני תמיד בוכה שאני קוראת את אותן מילים [כן...אני רגישה] באמת קטע מרגש. והאהוב אליי אם לא בכיתם בקטע הזה פשוט אין לכם לב.
גון גרין, למרות שאני מתה לתת לך סטירה אני מודה לך שכתבת ספר מרגש כל כך ספר שאף אחד לא יכול להזיז ממנו את עיניו ולסיים אותו בלי לבכות.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
