ביקורת ספרותית על חרב הזכוכית - מלכה אדומה #2 מאת ויקטוריה איוויארד

---

יש משהו במלכה אדומה ....
הדמויות כל כך דפוקות, שזה מאוד קל להתחבר אליהן. מייר כל חייה חיה בעוני,אחת מתוך מיליארדים. קאל גדל להיות מלך שהוא גאון צבאי וראה את אבא שלו מת מול עיניו ומייבן,הדמות הכי דפוקה בספר. שעושה אותו למעניין יותר. הוא נוצר. נוצר על ידי אימו וגדל להיות מפלצת. הוא לא מרגיש כלום אבל הוא אובססיבי למייר.
אבל אהבתי לראות את השינוי בדמויות במיוחד במייר. איך היא הופכת מילדה שמנסה להגן על אחותה למפלצת חסרת רחמים, אחת עם נשק קטלני ולב שבור.הרבה פעמים, בספרים הדמוות לא מושתות, למרות הזוועות שלפעמים הן עושות ורואות אבל מייר בונה ככ הרבה חומות סביב עצמה וזה מעניין לקרוא מהנקודת מבט שלה.
בתכלס, אם אתם מכורי לזאנר הזה של הפנטזיה כמוני, אתם תהנו מהספר- למרות העטיפה הדי מעצבנת שלו:)

» ביקורות נוספות של just a girl
» ביקורות נוספות על חרב הזכוכית - מלכה אדומה #2