“שמישהו יסטור לי. כאן ועכשיו! אני מתחננת T_T
אלוהים אדירים, אני פשוט דורשת סטירה. ואחת כואבת, אם תוכלו.
טוב נו, הרבה זמן לא כיסחתי ספר. זה יהיה כיף! D:
אז את הספר קניתי ביחד עם "מכשפה וקוסם". הכריכה נראתה נחמדה, אבל השם? אני פשוט לא אומר. הוא נשמע דיי נורא. דיי מאוד נורא. הדבר היחיד שמנע ממני לא לקחת אותו הוא שהאן דן דינו החליט אחרת.
ארג. לעזאזל. אשליות מטומטמות.
בהתחלה הספר נשמע דיי טוב. אבל אז זה התדרדר T_T
כשהתחלתי לקרוא אותו זה התחיל ב"הממ, נשמע נחמד." היישר אל "אוי, זה לא קצת ריגשי מידי?" ואז "אלוהים אדירים, זה כבר ממש פתטי."
אני אתחיל בתקציר.
הספר מספר על אשלין, שראתה בני פיות מאז ומתמיד. בזמן האחרון הפיות מתחילות לצאת מהשגרה ועוקבות אחריה.
בן פיות אחד מתחיל לעקוב אחריה. היא שמה לב שהוא הופך לבן אנוש ומחפש אחריה. הוא ממש רודף אחריה.
מנקודת מבטה היא לא יודעת את זה, אבל זהו קינאן, והוא מלך הקיץ. הוא חיפש במשך מאות שנים את זאת שתהיה המלכה שלו בגלל מלכת החורף, אמא שלו. שהביאה את החורף האינסופי ורצחה את אבא שלו.
כל מי שמלך הקיץ חיזר אחריה קיבלה שתי בחירות, או להפוך לפיית קיץ, או לנסות להפוך למלכתו, לגעת בשרביט כפור מסוכן להחריד, ולהסתכן בהפיכה לישות קפואה לחלוטין.
קינאן רוצה להביא סוף לחורף שלא נגמר, ולהחזיר את הקיץ.
יש לי שורה של הארות והערות לספר הזה. אני חושבת שגם התרגום לא עושה חסד לספר, אבל גם הבסיס לא נראה משהו.
אני אתחיל בעובדה הברורה שיש כמה מילים שלדעתי, פשוט לא צריכים להיות מודפסות בספר לנוער. כי הן או פתטיות, או מגעילות, או סתם מחרפנות.
1. סקסי. (המילה הזאת נאמרה חמישים אלף פעם)
2. חושני. (זה נורא =.=)
3. כל מילה משורש ז.י.י.ן. (בבקשה, אין לכם מילה יותר נורמלית? וברצינות, אתם לא יודעים מה המילה הזאת עושה לבחורים מסוג מסויים)
4. תשוקה. (למישהו יש דלי לתת לי להקיא בו?)
5. חתיך בטירוף/יפה בטירוף/חמוד בטירוף/כל-משהו-אחר בטירוף. (זה לא מצחיק, זה עצוב)
אני אלך להקיא ואחזור אליכם.
זה נורא! אלה מילים שאולי (רק אולי) אפשר לשים בספרי מבוגרים, אבל זה פשוט מטומטם ועושה בחילה שזה קיים על דפים על ספר. זה פשוט לא הגיוני, ועקום.
בואו נדלג לסעיף הבא. הקטע שהרבה קטעים מתוקים עשו את הספר לבלתי נסבל.
דבר ראשון, הדמויות בכייניות. באמת ובתמים.
קינאן, לדוגמה, מלך הקיץ בכבודו ובעצמו, הבחור שאמור להיות חתיך וחזק וטוב, בכה כמה וכמה פעמים בספר. ודיי הרבה. והוא התרפס והתנהג כמו פיטר פטיגרו מ"הארי פוטר" שהוא מתרפס.
איכס.
בנוסף, יש כמה וכמה אירועים שמצטיירים כדרמטיים, אבל אני פשוט מוצאת אותם מגוחכים. כי מרוב דרמה, זה כבר הופך אידיוטי.
הדמויות מתוארות כמפוארות, טובות, ומורכבות. אבל הן רק פלקט דק ומגוחך. האירועים אמורים להיות מותחים ומרתקים, אבל הם פשוט נמתחים כמו מסטיק. והעלילה אמורה להיות קולחת, מסקרנת, מותחת, אבל סדר האירועים פשוט נורא.
הספר הזה מתיימר להיות טוב, מעולה. הוא מתיימר להיות סוחף ומדהים, משהו שיסחוף אתכם מהרגליים ויפיל אתכם על הראש. משהו שיגרום לכם לקרוא אותו בהליכה כי לא תצליחו להפסיק. משהו שיגרום לכם להזניח כל דבר אחר במהלך הקריאה ולהקים בשבילו אתרי מעריצים ולהקים עצומות, ולהתלהב ממנו כמו שילד קטן מתלהב מממתק, אבל הוא לא כזה.
הוא בכלל לא כזה.
כל זה זאת רק העמדת פנים. מבפנים התוכן שלו הזוי.
הגיע הזמן לרדת על הדמויות.
טאם טאם טאםםםםםםםםםםםםם.
אשלין היא שטחית להחריד. כבר אמרתי? לא? יופי, עכשיו אמרתי.
סצנה מהספר: "הוא לא סקסי, הוא לא סקסי" *הופכת לשלולית*
הבנתם אותי?
והיא גם ממש מעצבנת ולא החלטית. נכון, היא דמות ממש נחמדה, והיא לוחמנית למדיי. אבל כל הזמן הספר מחזק איך שהיא תהיה מלכה נפלאה, וכמה שהיא טובה ומושלמת, ויפה, וחמודה, ושהיא גם יכולה להישבר, כדי להזכיר לקוראים שאין דבר כזה. עד שהיא פשוט לא יכולה להיות כזאת. בונים אותה כדמות שאמורה להיות טובה, אבל היא פשוט לא. היא שטוחה, מעצבנת, ואמורה להיות מושלמת. כמו שאמרתי, היא לא.
אני אעבור לקינאן.
הוא אמור להיות רגיש, חמוד, מבין.
לא להישמע אכזרי כמו שהוא נשמע בתקציר של הספר.
בדבר אחד זה הצליח; הוא לא אכזרי. אבל הוא פשוט... מידרדר לרמות פתטיות חדשות. הוא נשבר כל כמה זמן, בוכה המון. רגיש מידי שזה מרגיז. המראה שלו מושלם, וכל הזמן מזכירים את זה. התיאורים חוזרים על עצמם וחופרים בנפש, בערך כמו שאני חופרת לכם עכשיו.
והאחרון, סת.
סת התמיד מבין, סת הלא קנאי, סת החתיך, סת שחיכה לה כל הזמן הזה, סת החמוד שמאוהב בה עד מעל הראש ובשביל זה הוא לא יצא עם בנות שבעה חודשים (שבעה חודשים!! ואחרי הרבה מאוד זמן של הוללות!!), סת המתוק, סת בעל עוד אלף ואחת מעלות.
קפטן שלמות עלה לבמה!!
סת פשוט מלוטש בכל פינה ופינה. הוא חמוד, מבין, מתוק, יפה, לא קנאי, כועס שהיא פגועה, מסוגל לשמור על קור רוח, שחקן טוב, חבר טוב, ידיד טוב, חלומה של כל בחורה.
הוא מושלם מידי. הפעם הוא לא גובל בפתטיות, אבל זה פשוט מעצבן.
אם היה לי כוח לעשות את זה, הייתי מכסחת את סדר האירועים. אבל במקום זה אני אכסח את הסוף.
ספויילרים
אז הרשעים הובסו והכל בסדר. מלכת הכפור מתה, ואף אדם טוב לא מת.
כולם בסדר, חיים באושר ואושר. מתמודדים עם הסכמים משלהם.
אני חוזרת על זה. אף אחד לא מת
ואף אחד משמע אף אחד.
הכל בסדר בסוף, כולם שלמים עם החלטות ועם סיום חמוד ומושלם.
הספר הזה מושלם מידי. הדמויות מתיימרות להיות טובות ומושלמות מידי.
הכל מלוטש מידי ומעצבן מידי. ומוקצן מידי.
סוף ספויילרים
עוד משהו שמעצבן אותי היא מלכת החורף. אמו של קינאן.
לא הייתה לה שום סיבה להתנהג בצורה שהיא התנהגה בה. לא הייתה פואנטה.
עוד דבר שעצבן בספר.
בסופו של דבר, הספר הזה מוצף בפתטיות, קיטשיות, דמויות מושלמות מידי, סוף מושלם מידי.
זה ספר של קפטן אוביוס ~.~
הכל בא בהגזמות וקיצוניות בספר הזה.
אמא שלי אומרת שקיצוניות זה אף פעם לא לטובה. ואני מסכימה איתה.
למרות זאת הצלחתי לקרוא אותו ברצף והכתיבה הייתה נחמדה.
טוב, לפחות זכיתי לכסח ספר D:
נ.ב- הכריכה לא קשורה לחיים.
זהו, אמרתי!!”
