“את הספר הזה פגשתי לראשונה על מדף הספרים בבית שלי, מה שעניינן אותי בספר הזה וגרם לי להסתכל עליו היה הכריכה. הכריכה משכה את צומת ליבי והחלטתי לבדוק על מה הספר. כשקראתי את התקציר של הספר, לא ממש התרשמתי מהעלילה והחלטתי לא לקרוא אותו. מאוחר יותר, כשחיפשתי ספר קצר וקל לקריאה (זה חופש פסח צריך קצת מנוחה :)) ראיתי את הספר הזה שוב והחלטתי לתת לו הזדמנות נוספת ולנסות לקרוא אותו.
ראיתי שהביקורות רובם חיוביות וכמו שאומרים על טעם וריח אין להיתווכח. הפסקתי לקרוא את הספר מעמוד 96 ואפשר להסיק מזה שלא התרשמתי מהספר לטובה. אני חושבת שהפסקתי לקרוא אותו בגלל שחלק מין הדברים שמה הפריעו לי מבחינה מוסרית, למשל, אריה תלמידת תיכון בכיתה יא' מנהלת רומן עם המורה לספרות שלה וספנסר גם תלמידת יא' רוצה לגנוב את החבר של אחותה שגדול ממנה בכמה שנים ואיתו היו לה גם כמה פלירטוטים.
הספר מספר לנו על תלמידות כיתה יא' ספנסר, אריה, אמילי, אליסון והאנה שיהיו חברות טובות עד סוף כיתה ז' והחברות בניהם התפרקה עקב היעלמותה של חברתן אליסון. מתחילת כיתה ח' עד תחילת כיתה יא' כל אחת מהן השתנתה. ספנסר רוצה לגנוב את החבר של אחותה. אריה מפנטזת על המורה לספרות שלה. אמילי מתאהבת בתלמידה החדשה בבית הספר, והאנה משתמשת בכמה תרגילים מלוכלכים כדי להישאר יפה. התקציר שכתבתי להלן הוא רלוונטי עד עמוד 96 כמובן.
לסיכומו של דבר, אני לא התחברתי לסיפור מבחינה מוסרית ומבחינת האמירות שנאמרו בסיפור.”
