ביקורת ספרותית על העולם המוכר מאת אדוארד פ' ג'ונס
ספר טוב

---

זה ספר על העבדות, אבל לא מדובר פה ברומן מהמאה ה-19. זה רומן עכשווי וככזה הוא חורג מכל מה שניתן היה לצפות מספר על העבדות.

מדובר ברומן בעל עלילה עשירה ומורכבת עם גיבורים רבים וסיפורים רבים, כולם מתרחשים בדרום ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה ה-19 בסוף תקופת העבדות והעבדות היא עניינם.

והוא עוסק בפערים, אבל פערים שנמצאים לאו דווקא במקומות בהם אתה מצפה למצוא אותם.

זה קודם כל הפער בין הסגנון הקליל והנעים בו הוא כתוב, עם השפה הקלוקלת של הכושים (שתורגמה להפליא), לבין האירועים הדרמתיים שהוא מתאר. כאילו מישהו היה כותב על גטו ורשה ומה שהתרחש בו בקלילות. והוא מעורר אמון, אולי מפני שהוא טורח לספק מעין עובדות סטטיסטיות במקביל לסיפורים הבידיוניים או לספר לנו מראש את שעתיד להתרחש, כך שהתחושה היא שאפשר לסמוך עליו, שאתה נמצא בידיים טובות ויכול להרשות לעצמך ללכת אחריו.

וזו העבדות. רק שהיא מובאת כאן כחלק ממרקם חיים. ההרגשה היא שנעשתה פה בחירה שלא להתבכיין על מה שנעשה ובמקום זה פשוט לתאר את החיים ולא את המוות. או לא בעיקר את המוות. הרי בכל תקופה של אסון אנשים חיו עד שמתו. והוא, ג'ונס, מצליח להראות את חיי קהילת השחורים בתקופה הזו, גם את הצדדים היפים שלה, חלקם מכמירי לב, אבל בלי מאמץ ליפות. בתוך החברה הזאת הוא מביא מידי פעם גם זוועות וגם מוות אבל לא הם העיקר.

ואין פה הנתק הסטריאוטיפי בין שחורים ללבנים. העבדות כאן כמעט מנותקת מההקשר הגזעי, שכן גם רוב בעלי העבדים בספר הם שחורים. יש כושים שהם עבדים וכושים משוחררים, חלקם בעלי עבדים, וגם לבנים, אבל הלבן והשחור כמעט מאבדים פה את ההקשר החיובי והשלילי המובן מאליו שלהם. נדמה שדרך הנתק הזה הוא מצליח לבחון את היחס לעבדות או בכלל לניצול באופן ניטרלי יותר, לברר את מה שמאפשר את זה, פערי ההשכלה ההכרחיים והנטייה להתנהל על פי מה שמאפשר החוק, של הארץ ושל האל, ולהציג את העמדות השונות ביחס לכך, אם זו השלילה המוחלטת, אם זה היחס החזירי לפיו כדאי לך לקחת את כל מה שאתה יכול ואם זה הנסיון לנצל, אבל בהגינות, נסיון שאותו הוא בוחן באריכות.

נדמה לי שהשאלות שהוא מעלה הן האם ניתן לגשר על הפער שקיים בין הכוונות למעשים, האם כשהשיטה מחורבנת יש בכלל משמעות לכוונות טובות. האם אתה יכול לקבל עולם שבו מידת ההשפעה של אדם היא פונקציה של נקודת מוצא והזדמנויות שיש או אין לו בלי קשר לכישורים שהוא ניחן בהם, או שאתה מוכרח להישאר נאמן לכוונות שלך ופשוט להתנגד. וכמה כל אחת מהבחירות האלה מכובדת. ועמדתו? היא די ברורה. מספיק לציין שבבחינת היחס שלו לסוסים ופרדות הוא, באופן נחרץ, למרות ההדר של הסוס, מכבד יותר את הפרד.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על העולם המוכר