ביקורת ספרותית על אוגוסט 1914 (מהדורה מורחבת ומתוקנת) מאת ברברה טוכמן
ספר מעולה

---

[מאה שנים למלחמה הגדולה]

לרגל השנה העגולה למלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, ממשיך אני בחזרה לספרים שמספרים את סיפורה.

* * *

זה קרה בשבוע שעבר, בעצם ממש בשבת שעברה, גיליתי את הכוחות שלי, ככה בטעות, ובו זמנית בטלוויזיה שידרו ידיעה קצרה, היסטורית כזאת, על רצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד, ואמרו שם שבגלל הרצח פרצה מלחמת העולם הראשונה.
בעוד אני מקשיב ומשתאה, נזכרתי בסרט סופרמן 1, ואיך הוא היה עצוב שאהובתו נבלעה ככה ברעידת האדמה שניות ממש לפני שהספיק להצילה, ואיך הוא הסתובב ככה סביב כדור הארץ, בניגוד לכיוון סיבובו, והצליח להחזיר את הזמן לאחור, הצליח לחזור ולהיות במקום הנכון, בשעה הנכונה, ולהציל את לויס ליין אהובתו, ואת העולם כולו.

ואז בגלל שבדיוק גיליתי את כוחותיי, ניסיתי גם אני, הסתובבתי די הרבה פעמים, כדי להגיע ל-28.6.1914 ולמנוע מגַברילוֹ פּרינציפּ לבצע את הרצח הזה. שמח וטוב לב, פניתי לי לאיזה בית קפה בסרייאבו, בו תכננתי לחכות ולראות איך העולם יראה בלי מלחמת העולם הראשונה - ולתדהמתי לא עברו מספר שבועות והמלחמה פרצה!!! שוב!!! בלי הרצח!!!...

אז ניסיתי שוב, הסתובבתי, וכל פעם ניסיתי משהו אחר, לשכנע את הקייזר, לדבר עם המלך, לאיים על הצאר... ונאדה, כלום... תמיד אותה תוצאה אומללה מלחמת עולם.

* * *

יש לפעמים אירועים שאי אפשר למנוע, לא משנה מה תעשה, הכוח כבר פעל יותר מידי, הלחץ עבר את נקודת האל חזור, והפיצוץ יבוא, שנייה יותר או פחות זה לא משנה, הוא יבוא.

ככה גם ב-1914.

האנושות כולה עברה את נקודת האל חזור, ולא היה ניתן לעשות כלום חוץ מלחכות שהלחץ יתפוגג בהתכתשות של שנים בכל רחבי העולם.

המודרניות, המדע והתעשייה – בלבלו את האדם, ועשוהו לאדון העולם (בכאילו), לשולט על איתני הטבע (בדימיונו), והאדם שתחושת כוח בידו, תמיד יפעילו, לרוב לרעה, ורק לבסוף שיאבד את היקר מכל יבין כמה הוא טעה.
כל האנשים הללו התעלמו משלטי ונורות האזהרה לאורך כל השנים שלפני – למשל ב 1912 - אסון הטיטאניק– בו פאר יצירת האדם – טובע תוך דקות בגלל שריטה שעשה לו הטבע, לא העיר את האדם מטיפשותו.

הסדר האווילי בעולם, של אצולה אל מול פשוטי העם, מלוכה מול עבדות, הלך והתערער – אולם אותם "מורמים מעם" לא וויתרו, לא חשבו, ובעניים פקוחות ועיוורות ניסו לבטל את הבלתי נמנע, וסחבו איתם את העולם למרחץ דמים.

הלאומיות, זאת שנולדה בעשרות שנים שלפני, ויצרה אנשים שמשוכנעים שהלאום זה הטבע, והדגל זאת האמת, והאחר הוא האויב, הזינה בשמחה את מוחות האנשים, שהסתערו בשמה, בשורות שורות חשופות, אל מול תתי המקלע.

ולבסוף משפחה וקנאה ורגשי נחיתות... דודנים! הם שעמדו זה אל מול זה במערבולת הזאת...
איך אפשר תגידו, איך? לא מספיק שכולם רוצים מלחמה, אז שמים את ניקי, וילי וג'ורג'י הדודנים מעליה? (מי אלה? אה... ניקולס הצאר, ווילאם הקייזר, וג'ורג' המלך).

אח... כן ... במערב אין כל חדש.

אוגוסט 1914 הוא הסיפור על אותם ימים, שלפני המלחמה, ועל החודש הראשון שלה.
זהו ספר מדהים שמדגים את אי התוחלת ואי היכולת למנוע.
ברברה טוכמן – בצורה מופלאה מביאה את כל המתרחש, ואת האנשים יום אחר יום... ואתה לומד, על המלוכה, והמשפחה, והטירוף, והקונספציה, והעיוורון, והייאוש, והאשמה, והמוות.
על איש אחד שמתחבא שם בין דפי הספר, על הדיפלומט היחיד שניסה באמת למנוע אותה, קרל מקס ליכנובסקי - וזה שרובינו לא שמע עליו מספר יותר מכל דבר על כמה רצו רב האנשים באותה תקופה, באותה המלחמה.

זהו ספרה הטוב ביותר לטעמי – שהוא הדוגמא העילאית למצעד האיוולת, לכמה שאנחנו מסכנים ורק בגללינו – לסיבה בגללה נכתב בספר אחר כי "כל אסונו של האדם בכך שנגזר עליו להפוך לאנושות".

בגלל הספר הזה שוקד אני על היסטוריה... בגלל הספר הזה אני לומד על אנשים... בגלל זה אני דואג יותר.

ספר מעולה!!! - (חייב לציין שהביקורת נכתבה בהשראת תוכניתו המצוינת של ערן סבאג בגל"צ!)

All these powers and I couldn't even save him” (Young Clark Kent, Superman 1978)"

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על אוגוסט 1914 (מהדורה מורחבת ומתוקנת)