הביקורת נכתבה ביום שלישי, 27 בינואר, 2015
ע"י ליאור
ע"י ליאור
בגיל צעיר היה מקום של כבוד על ארון הספרים שלי.
החזקתי שם את כל כרכי אנציקלופדיית "תרבות" המיתולוגיים, את מגדיר הציפורים, את עיתון הספורט משנת 1955 שמצאתי יום אחד ליד פח בקיבוץ ובו תמונות של הידגקוטי ! האגדי עדיין כשחקן פעיל וגם את סיפורי המיתולוגיה היוונית.
אפולו המואר, הרה העצבנית, זאוס הזקן ונפטון הרטוב מילאו עם ציוריהם המופלאים את דמיונותיי ושעותיי ואת מה שלא היה בין הדפים השלמתי בראש.
וכשקראתי שוב, בחודש שעבר, את המונומנט הזה של ברברה טוכמן, לא יכולתי שלא להיזכר בסיפורי המיתולוגיה היוונית.
אין דרך אחרת לתאר את אותם 10 ימים נוראיים באוגוסט 1914, עת דרסו מגפי האולנים הגרמניים את בלגיה ומחצית צרפת, תוך שהם מיישמים את "תוכנית שליפן" ב-98 אחוזי הצלחה.
ושני האחוז החסרים הללו הם הסיבה שהמלחמה נמשכה עוד שנים והסתיימה בתבוסת גרמניה במקום להימשך שבועיים ולהסתיים בנצחון מפואר של הקייזר ומולטקה הצעיר (הוא לא ממש היה צעיר אך היה צורך להבדילו ממולטקה הזקן, דודו הנרגן).
הקרבות המיתולוגיים בהם נפלו מאות אלפי ומיליוני בני אדם, הטבח המחריד של דור שלם באירופה, לידתה של "המאה הקצרה" (לדעת היסטוריונים רבים כך נקראת המאה ה-20, משום שרואים את תחילתה במלחמת העולם הראשונה וסיומה עם נפילת הגוש הקומוניסטי ב-1990) ושינוי של כל אספקט בחיים האנושיים, הם אלו שעושים את המלחמה הזו למיתולוגיה, כי אין שום דרך אנושית להגדירה.
כאמור, זו פעם שנייה שאני קורא את הספר. הפעם הראשונה, לפני 20 ומשהו שנים, לא החווירה לי את עוצמתו הכבירה, כי כנראה שצריך להגיע לגיל מסויים כדי לקלוט, להכיל ולעבד אותו.
כבנות ובנים לעם שנלחם, לוחם ולצערנו ימשיך עד עולם להילחם, כדאי מאוד לקרוא.
מילה על התרגום - מופלא. יש שם שימוש במילים בעברית שסביר להניח שרק 49 איש במדינה יכולים להבין וגם אם אינכם ביניהם, אין אפשרות שלא להתענג על השפה המדהימה - שגם היא כמובן שייכת למאה ה-20. במאה ה-21 עם המגיפות הזיהומיות הידועות בתור "ניו-מדיה" או "תקשורת המונים" אין שום סיכוי למפעל כה כביר.
אזהרה שתחסוך לכם כאבי ראש ועוגמת נפש - הספר לא מיועד למי ש:
ראה "מחוברים"
מעלה סטטוסים
משפשף את הסמארטפון שלו יותר ממה שהוא משפשף איברים אורגניים.
נאמר בלשון זכר, אך ברורררררר שמכוון לכל נקבה שתחפוץ בכך.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
ליאור ביקורת יפה - לגבי מימוש תוכנית שילפן שהייתה מבריקה - ובקשה לחזור על מלחמת - 1870 תוך התבססות על טכנולוגיה כמו רכבת המאפשרת להניע כחות לחזית במהירות, פעמים
רבות קרה במלחמת העולם הראשונה שדווקא תוכניות מבריקות לא מומשו מסיבות של פער בין תכנון למציאות, הפעם הקרב על הסן בו הצרפתים עמדו על רגליים אחוריות, עם גב לקיר וכמובן נהגי המוניות של פריז שהעבירו את הכוחות לחזית - סיפור צרפתי מופלא שלא חזר על עצמו במלחמת העולם השנייה.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
שאפו
|
|
|
נעמה 38
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
חד כתער . אוהבת
|
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
סקירה טובה.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
יפה.. נדמה לי שאתה מדבר כאן על מלחמות המאה העשרים ועל אחת ממלחמות המאה ה-21 .
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
מספרים אחרים שלה שקראתי התרשמתי מיכולתה המופלאה להמחיש תהליכים היסטוריים.
אולי יש לזקוף זאת לזכות העובדה שפורמלית היא אינה היסטוריונית.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מקסימה. לא הצלחתי להניח יד על הספר.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
