ספר מתעתע. בכריכה האחורית כתוב בציטוט מלייבררי ג'ורנל על אלה המחבבים את הגיבורים המתעתעים של מורקמי, שלא יטעו אם יצטרפו לבננה יושימוטו. האם בכתר לא סמכו על כך שנחבב את יושימוטו גם כך?
אז למה ספר מתעתע? כי הפוטנציאל שלו גדול, הביצוע לא משהו והתעלומה די סתמית, למרות שבזמנים אחרים היא היתה יכולה אפילו להיות סנסציונית.
צ'יהירו היא בתם של בעלת באר, זוגתו שלא מנישואין של אביה של צ'יהירו. האם מתה לא מכבר וצ'יהירו מבכה את מותה. תוך כדי היא מכירה את נקג'ימה הסטודנט הרציני, הרזה, כבד הראש. נקג'ימה גר בבנין שמול צ'יהירו, למרות המרחק והמרעש הם יכולים איכשהו לתקשר ושמחים לראות איש את רעותו כל יום בחלון. אט אט הם מתחילים להיפגש, הוא הלומד גנטיקה החכם והמבריק והיא הציירת המציירת ציורי קיר על בניינים לפרנסתה. היא קלה בסקס והוא מתקשה עד מאוד. לה ברור שמשא כבד רובץ על ראשו ואילו הוא מנסה לקבוע פגישה ולנסוע אל חבריו המרוחקים, הקשורים לעברו לוט הערפל, אבל תמיד מבטל.
יום אחד הם נוסעים יחד לבקר את חבריו, אח ואחות. לה ברור שמשהו יתברר מעברו של נקג'ימה, אבל בביקור הראשון לא מתברר דבר. רק שבועות לאחר מכן נקג'ימה מתחיל לספר לה מה עבר עליו כשהיה ילד. היא דווקא שמעה על הסיפור הכללי מהתקשורת, אלא שהיא עצמה היתה אז ילדה, סיפורים כאלה ואחרים דווקא נפוצים בתקשורת והיא לא קישרה בין הסיפור מהעבר לבחור אותו למדה לאהוב רק בחודשים האחרונים.
הסיפור מתבהר לגמרי לצ'יהירו ומשום מה לא גולמה ההבטחה לסיפור אהבה גדול.
הספר נחמד לקריאה, אבל לא הרבה מעבר לזה.
















