ביקורת ספרותית על שובו של סרן ג'ון אמט מאת אליזבת ספלר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באפריל, 2014
ע"י רונדו


מלחמות מטומטמות לא חסר, אבל נדמה שלא הייתה בעת החדשה מלחמה יותר מטומטמת ממלחמת העולם הראשונה. למעלה מ-16 מליון הרוגים מהם כ-10 מליון חיילים וכן למעלה מ-20 מליון חיילים פצועים ו/או הלומי קרב. ספרה של אליזבת' ספלר עוסק באלו שאמנם חזרו מהמלחמה, אבל לא חזרו ממנה שלמים. זהו ספר מתח אבל הוא עוסק בנושא הרבה יותר רחב.

ג'ון אמט, סרן בריטי, חזר משדה הקרב כשהוא הלום קרב ואכול חרטה על הדברים שאותם ראה ובהם היה מעורב. משפחתו מאשפזת אותו במוסד שערורייתי ממנו הוא בורח ונמצא מת בירייה. אחותו פונה לחברו מימי הפנימייה, האדם היחידי שחזר מהמלחמה והכיר את אחיה, במטרה לברר איך ומדוע האח מת. גם החבר לא הכי בריא, נפשית וגופנית, וגם איבד את משפחתו אבל הוא נרתם לעזרתה ובעזרת חבר נוסף הם עולים לאט-לאט על מקרים שקרו בחזית בצרפת: הוצאה להורג שגויה במשפט צבאי, מעשה אונס ורצח ותוצאותיהם המרות. תוך כדי החקירה מתגלות רציחות נוספות (אין כאן ספוילרים, הדברים כתובים על הכריכה האחורית).

עלילת הספר מאפשרת לסופרת לדון בנושאים חשובים יותר:
* הטמטום והאגו הנפוח של הגנרלים והקולונלים שתוצאותיו היו מאות-אלפי אבדות מיותרות (58 אלף חיילים בריטים נהרגו כתוצאה מהעיקשות של דאגלס הייג ביום הראשון של המתקפה על הסום, מערכה שגבתה את חייהם של 750 אלף חיילים משני הצדדים וכ-1.7 מליון פצועים).
* מבנה הצבא הבריטי שבו בוגרי קולג'ים הפכו אוטומטית לקצינים למרות שלא התאימו לתפקיד והמיטו אסונות על עצמם ועל פקודיהם, לעומת אחרים שהתאימו יותר אבל היו בני מעמד הפועלים.
* קרוב ל-400 חיילים בריטים הוצאו להורג אחרי משפטים צבאים, רבים מהם ילדים בני 15-17 שזייפו את גילם וברגע האמת פחדו. חלק גדול מההוצאות להורג נעשו בניגוד לפקודות ע"י קצינים אטומים כדי "להרתיע". רק 3 קצינים הוצאו להורג, כל השאר היו חיילים פשוטים. חלק מהמוצאים להורג היו בעצם הלומי קרב שנבצר מהם לתפקד.

בנוסף לדיון החשוב והמעניין בנושאים הכבדים מדובר בספר מתח טוב בסגנון אגאתה כריסטי, שהיא עצמה והרקול פוארו (הדמות שיצרה) מוזכרים לא-אחת בספר [אבל למרות שבמועד העלילה, בשנים 1920-21, רק הספר הראשון עם פוארו פורסם יש לא מעט איזכורים לעלילות של פוארו שפורסמו שנים אח"כ].

אני אהבתי את הספר.
תודה מיוחדת ליעל yaelharשהמליצה לי על הספר בתגובתה לביקורת שפרסמתי (לספר "מייזי דובס – חוף מבטחים" שגם עלילתו עוסקת בנפגעי מלחה"ע הראשונה).
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
איזה יופי של ביקורת! ואם היו עושים אולימפיאדה למלחמות מטומטמות, הרבה מאד מלחמות היו מצטופפות על קו הגמר...
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לצערי טמטום ואגו נפוח לא חסרים גם בתקופתינו ולצערי יש להם קורבנות גם בתקופות של שלום (או שמא שלום יחסי??) וכמובן בעיתות מלחמה, שלא לומר שהם (הטמטום והאגו הנפוח) חלק (אם לא החלק הארי)מהסיבות למלחמות (יש בכלל מלחמות לא מטומטמות?)
נצחיה (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כתבת מעניין. נשמע ספר מסקרן מאוד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ