ביקורת ספרותית על גבינה הולנדית מאת וילם אלסחוט
ספר טוב

---

אין לי הרבה מה לספר על הנובלה הגבינתית הזו. אני חושב שרציתי לקרוא אותה מאז תרגומה ב2008, ורק לאחרונה השגתי את הספרון הקטנצ'יק הזה, גדול הגופן ועב הדף. מאחר ואני אוהב כריכות יפות, אלה של סדרת 'פרוזה אחרת' מושכות אותי בקלות - הרי את ההבטחה שהן נושאות רק שם הספר מנסח. הלוואי וכל הספרים היו כריכה של צבע אחד וכותרות, אלא שעיצוב עטיפות זה לא העניין.

העניין הוא פרנס לארמנס, איש כבן חמישים, נשוי ואב לשניים, פקיד באנטוורפן ,בלגיה, של שנות השלושים (הספר התפרסם ב-1933). יום אחד מציע לו מכר אמיד ובעל קשרים להיות סוכן מכירות של חברה הולנדית הסוחרת בגבינות. את המשך הסיפור אין כל טעם לתמצת מאחר והספר, כאמור, קטנצ'יק, והעלילה אוזלת במהרה. ניתן לציין בהקשר העלילתי שהספר מצחיק ומדכא גם יחד, שהסיפור מובא בגוף ראשון, ושהקול של פרנס הזכיר לי את קולם של הסיטקומים החדשים, המוקומנטריים הללו, שמתארים מצבים מביכים שסופם הרע ידוע מראש ברשעות עדינה ומודעת לעצמה.

חלק מהקוראים יבלעו את הסיפור בלא יותר משעתיים, אבל הספר שייך לזן שנשאר על המדף בשביל הצצות מחויכות וקריאות חוזרות. הוא מדבר על האמביציה הכבויה שלנו ועל הריאליזם המכבה. הוא מדבר על קפיטליזם אבל בוחל במילים שטותיות כאלה. הוא מדבר על מעמד, כן, אבל גם על משפחות. הוא עושה את כל זה במינימום מילים ובנימה חיננית להפליא ומעוררת הזדהות. וכמובן שהוא מדבר גם על גבינות. ייתכן שאחרי הקריאה יעלה בכם חשק פראי לגבינה וייתכן שתעלה בכם בחילה רק למחשבה על גבינה, הכל תלוי בדרך בה תבינו את פרנס לארמנס, סוחר גבינות.

ולסיום, למקרה שבעם עובד יש מי שקורא את הסקירות הללו - הבו לנו עוד מעטו של וילם אלסחוט, בבקשה.

מומלץ

» ביקורות נוספות של zooey glass
» ביקורות נוספות על גבינה הולנדית