ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 באפריל, 2014
ע"י פייג'
ע"י פייג'
נמאס לי נמאס לי נמאס לי. נמאס לי שכל סופר מחליט פתאום לכתוב ספר על עולם אפוקליפטי ועל שני נערים מושלמים ברמות מטורפות שמתאהבים. מאז משחקי הרעב ומפוצלים אלה הספרים היחידים שאני מצליחה למצוא! הז'אנר כבר כל כך מאוס וצפוי ואנשים עדיין ממשיכים לכתוב! אני רוצה פעם אחת ללכת לסטימצקי ולא למצוא ערימות של ספרים שמבט אחד בכירכה האחורית אומר "חיקוי". אבל כמובן, זה לא יקרה. אז במקום ספרים איכותיים שלא מזלזלים בבני הנוער, אני מוצאת עוד ספר על אמריקה העתידנית, שבנויה מעיר עשירה שמסביבה משפחות נאבקות כדי לשרוד. ברור, אי אפשר לשכוח את הדמות הראשית המושלמת-יפהפיה-חכמה-מוערצת, והאהבה שלה החתיך-מתוחכם-מושלם-חכם-מדהים. אה, והם עושים לכל הילדים מבחנים שהתוצאה שלהם קובעת באיזה סוג עבודה הם יהיו. אז למה קניתי את זה? אין לי מושג. אולי קיויתי למצוא חידוש.
נחזור לסיפור הלא מסובך והצפוי לגמרי של הספר. אח של יוני, אותו היא אוהבת בכל ליבה ומוכנה לעשות הכל בשבילו, נהרג. היא יוצאת למסע כדי לחפש את האשם- דיי. וכמה מפתיע- הם מתאהבים. ועוד הפתעה שאף אחד לא ציפה אליה(ספוילר): הממשל משקר ומסתיר דברים! מי היה יכול להעלות בדעתו כזה דבר?
אז למה בכל זאת שלושה כוכבים? למרות הדימיון הלא מיקרי בכלל לכל שאר ספרי הז'אנר, הספר כתוב נפלא. מרי לו יודעת לשבות את הקוראים בספרים שלה ולרתק אותם. ועוד נקודה לטובת הספר- הסיום היה מעניין, ומותח מאוד.
אז אחרי כל החפירה הזאת אני בעצמי לא יודע אם אהבתי את הספר או לא, אני כנראה עוד אמשיך להתלבט בזמן שאני מחכה לספר הבא.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
