ביקורת ספרותית על צל ועצם - טרילוגיית הגרישה #1 מאת לי ברדוגו
ספר מעולה

---

מרוב מזל טוב אני כבר לא יכולה לנשום. קרה לי כבר מספר פעמים שהשתתפתי בתחרות/הגרלה בדפי ספרים כאלה ואחרים בפייסבוק וזכיתי. בפעם הקודמת זכיתי ב"ארץ האגדות" של כריס קולפר (קורט מ"גלי". תכלס אחת הדמויות היחידות שגרמו לקיטשיות להיות חמודה בסדרה הזאת. אבל זה בכלל לא קשור...) וב"הפריצה" של אלי קונדי, הספר השני של "הבחירה" (רק מבט מהיר בדף שלי פה בסימניה אפשר לראות שהספר הזה נמצא אצלי ברשימת ה"אוי ויי זמיר" יחד עם רבים וגרועים אחרים.) אז בהגרלה/תחרות האחרונה (לא כל כך הבנתי מה זה היה כי ביקשו לענות על שאלה אבל אמרו שיוגרלו ספרים אז.....) זכיתי בספר הזה, "צל ועצם" של לי ברדוגו. חתום. ח-ת-ו-ם. (על ידי הסופרת, ברור, לא סתם מישהו ברחוב חתם לי על הספר.)
כשקראתי את הפרק הראשון של "צל ועצם" ששוחרר באינטרנט בשביל להלהיב קוראים ובעיקר קוראות בגילי לקנותו חשבתי שהוא נחמד. כאילו, מהספרים האלה שיוצאים לאחרונה מאז ההצלחה האדירה של "משחקי הרעב" ומתיימרים להיות רבי מכר בינלאומיים וכדומה.
כמה נקודות לזכות הספר הזה לפני ובמהלך הקריאה בו:
*הוא לא עתידני.
*אין ממשלה רצחנית ששולטת בעולם.
*בכללי העולם די שלם.
*הוא לא קורה באמריקה. (באיזור רוסיה! אתם לא מבינים כמה התרגשתי כשהבנתי את זה!)
*הוא ספר פנטזיה. (לא מדע בדיוני. אל תגידו לי שהם אותו דבר. בדרך כלל מביאים לנו אותם ביחד כעסקת חבילה אבל הם לא.)
*הדמות הנשית הראשית לאו דווקא "יפה ולא יודעת את זה".
*הדמות הנשית הראשית גם לא כל כך חזקה ושורדת. בכלל לא שורדת.
מאז "גילדת הקוסמים" של טרודי קנבן שיצא בהוצאת כוכבי כסף, שפשטו את הרגל לפני שיכלו להוציא לאור את הספר השני, ו"שם הרוח" של פטריק רותפס, היה לי מעין פטיש מסויים לעולמות פנטסיה עם בתי ספר לקוסמים שהם בכלל לא כמו הוגוורטס. אני מתכוונת ל... טוב, ב"צל ועצם" יש את הגרישה, שהם סוג של קוסמים כאלה- אומני המדע הקטן הם קראו לזה, או משהו בסגנון. אתה נבדק כשאתה בערך בן שש או חמש ואם אתה גרישה אתה מובא לבית ספר שם מלמדים אותך להשתמש בקסם שלך לטובת הממלכה. כל הגרישה הם תחת חסותו ומרותו של האופל. אז כאילו, מובן שהתלהבתי מהגרישה כי זה הזכיר לי באופן מסויים את "גילדת הקוסמים" ואת האוניברסיטה שבה קוותה למד. אבל מזכיר מבחינה טובה, בעצם סוג של נוסטלגיה כזאת. אוחח הראש שלי מבולגן. אוקיי.
אז אלינה ומאל גדלו ביחד בסוג של בית יתומים כזה. שניהם התייתמו בגלל המלחמה בצפון עם איזו ממלכה אחרת (השמות של כל מקום עם הרבה הברות וכל מיני אז נורא קשה לי לזכור. באמת שהיה עדיף לספר הזה ספציפית מפה. יש הרבה ספרים שיש בהם מפה אבל לא צריך אותה. פה צריך.) שניהם נבדקו אם הם גרישה בערך בגיל שמונה. כשבגרו שניהם התגייסו לצבא. ההקדמה היא על הבדיקה שלהם אם הם גרישה. הפרק הראשון מתחיל כשנה אחרי שהם התגייסו לצבא והם בדרך לחצות את הקפל. הקפל נוצר לפני מלא מלא דורות על ידי האופל הראשון. הוא בעצם קו כזה שחוצה את הממלכה שלהם לשני חלקים. מאוד מסוכן לחצות אותו כי יש שם סוג של משהו שדומה לציפורים (לפחות ככה דמיינתי אותן. הם עפות אז....) ששכחתי איך קוראים להן והן כאילו... הורגות אותך. וכל מיני. אז ככה זה מתחיל. ההתחלה טיפה עצבנה אותי, אם לומר את האמת.
ועכשיו לדמויות: אלינה- כבר כתבתי שהיא לא שורדת. ממש אהבתי את זה. אהבתי שהיא יודעת לעמוד על שלה למרות שהיא מתביישת לפעמים. מאוד מאוד אהבתי את הרצון הנסתר-לא נסתר שלה להשתייך. אני ממש יכולתי להזדהות איתה.
מאל- חמוד. כדמות הוא בנוי טוב.
האופל- הגענו לנקודה רגישה. כי נורא נורא אהבתי את הקטע הזה שברדוגו נתנה את הצבע השחור לבנאדם שמנסה לתקן את הקפל, שמנסה להיות טוב. (הוא כאילו הצאצא של האופל שיצר את הקפל). האופל היה דמות שבנויה נהדר.
ג'ניה- כל הזמן קראתי לי "ג'אני", כמו ג'אני קופרוס מ"סוחרי הספינות החיות" של רובין הוב. חוץ מזה היא לדעתי הדמות הכי עמוקה שם.
בכלל את כל השמות בספר מאוד אהבתי. נתנו תחושה של מקום, זמן ואווירה באופן כללי.
עוד נקודה חיובית: *זה ספר פנטסיה עם ממלכות וכל זה, אבל כן יש רובים. שילוב נהדר. הזכיר לי איזו סדרת אנימה.
טוב אני צריכה לעשות עבודה בהסטוריה, אני ממש מצטערת שהביקורת יצאה כזאת מבולגנת ועם הרבה סלנג באמצע. בדרך כלל זה לא קורה לי.
אז בקיצור- אחלה ספר. נכנס לרשימת "ספרים אהובים", נראה לי. בדמן האחרון רוב הספרים שקראתי היו הרי גורל, הרבה פילוסופיה או דמי-פילוסופיה מאחוריהם. זה היה ספר נוער מהסוג הטוב, שממש גורם לי לחשוב על הספר עצמו ולו על המסביב. אולי אני סתם מדברת שטויות.
קריאה מהנה, ושוב סליחה על הבלגן.

» ביקורות נוספות של סופיה
» ביקורות נוספות על צל ועצם - טרילוגיית הגרישה #1