החיסרון בקריאת ספר ראשון מטרילוגיה, זה לדעת שהגיבורה לא תמות, הרי יש לה עוד די הרבה עלילה לסחוב, ומתחילת הספר ברור שאלינה היא הגיבורה כי הסיפור מסופר בגוף ראשון.
עוד חיסרון בקריאת ספר שיצא לפני עשור, הוא שאמרו לי עוד לפני שקראתי, שהמשך הטרילוגיה (שישה עורבים) הרבה יותר טובה, אז מראש הגעתי עם ציפיות נמוכות.
ובכל זאת נהניתי.
ספר פנטזיה בעולם דמיוני לחלוטין שיש בו יבשות וים וקסם פעיל שמקנה מיקום מכובד בהיררכיה החברתית. ויש בו שפה שמציגים אותה לנו, הקוראים, ויש בשפה הזאת הגיון פנימי לינגוויטי (נדמה לי שזו המילה) וזה מאוד מזכיר שפחות מזרח אירופיות.
הגיבורה, אלינה, עוברת מסע התבגרות והתוועדות לכוחות שלה, שלא הכירה לפני גיל עשרים. השותף שלה למסע, נלווה כמו צל, הוא חבר שלה מאל איתו גדלה בבית היתומים. על כל מה שהיה לפני כן המוח שלה הטיל וילון שיכחה.
מומלץ לחובבי הפנטזיה ולכאלה שיכולים לדחות סיפוקים, כי טרילוגיה.
















