ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 באפריל, 2014
ע"י Yuli
ע"י Yuli
אל הספר הזה הגעתי בטעות. לא התכוונתי לקרוא אותו אבל הוא הראשון בסדרה, דווקא הספר השני של יאן ״השתיקה״ משך אותי יותר אבל אני אוהבת סדר ולכן החלטתי לקרוא אותו קודם.
העלילה נראתה לי לא רעה ביכלל, אפילו עניין אותי אבל עם ״התפתחות״ העלילה (לא באמת הייתה התפתחות - כול הספר דיי תקוע בדכאון) הספר נהיה ממש גרוע. ההתחלה הייתה נחמדה והחלו בי ציפיות אבל מהר מאוד הבנתי שאם אני אסיים את הספר יהיה לו מזל.
העלילה כולכך מדכאת! לא קראתי ספר יותר מדכא מזה, ואני מבינה את הצער של הדמות, אישתו מתה והכול אבל 80 אחוז מהספר עוסקים בכמה שהוא אומלל ולא יכול להמשיך הלאה כשזה ביכלל אמור להיות ספר מתח, ישר סיפרו לנו על הרוצח, את הכול, הייתה לו אפילו נקודת מבט ונהנתי יותר לקרוא את החלק של הרוצח מאשר את השוטר.
השוטר כול הזמן מדבר על אישתו אבל לא באמת מדבר עליה, עד שכבר הוא פותח את הפה על אישתו ומחליט להוציא את צערו בפני רבים, בפני מישהי זרה לגמרי אבל לפחות זאת התחלה, הסופר פשוט משמיט את כול השיחה שלהם! חשבתי שאולי זה ישים סוף לדכאון שהספר נתון בו ואולי השיחה הזו תניע קצת את העלילה אבל לא, הספר ממשיך בדרכו הדכאונית עד שכבר לא יכולתי להמשיך לקרוא אותו יותר. קראתי רק שני שליש מתוכו, את שני החלקים הראשונים. ציפיתי שבעמודים האחרונים של החלק השני זה יעניין אותי איכשהו, שאני אמצא שם משהו מאתגר ואני אבין שאני חייבת לדעת איך השוטר מוצא את הרוצח אבל לא, לא היה שם שום דבר, רק עלילה שנעה בקצב יותר מידי איטי ואי אפשר להנות מהספר.
גם לא התחברתי לכתיבתו של הסופר, היא יותר מידי ריקה לפי דעתי, היו חסרים לי תיאורים, מחשבות ושיחות. השיחות השוטפות שבין הדמויות שבדרך כלל מצחיקות אותי היו כול כך חסרות לי. אולי התיאורים האלה פחות מתאימים לספר מתח אבל גם ככה זה היה נראה שלספור אין מה לכתוב אז לפחות שהיה מנסה לגוון קצת בין כול הדכאון הזה, אבל כמובן שלא היה שום משפט שעלה בי אפילו גיחוך קל ואני מאוד התאכזבתי.
בכול מקרה לספר מגיע 2 כוכבים ולא אחד כי קראתי את ה180 עמודים הראשונים ביומיים. אולי זה כן עניין אותי קצת בתת מודע או שסתם רציתי לראות מתי זה יהפוך למעניין עד שכבר איבדתי תקווה לגמרי.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת
