ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 באפריל, 2014
ע"י omers
ע"י omers
אני לא בטוח בדיוק מה כרגע סיימתי לקרוא.זאת אומרת,אני די בטוח שזה היה ספר,אבל מה בדיוק הלך בו,אני מנסה להבין עד עכשיו.
הספר כביכול עושה רושם כספר מעניין.מטוס מתפוצץ מעל שמי לונדון,ושני הניצולים היחידים,ג'יבריל פארישטה שחקן הקולנוע הבוליוודי המפורסם וסלאדין צ'אמצ'ה,איש עסקים נופלים מהשמיים ועדיין איכשהו שורדים.העלילה הופכת למוזרה עוד יותר כשמסביב לג'יבריל מתחילה להופיע הילה כמו של מלאכים,ואילו לסלאדין מתחילות לצמוח קרניים,רגליים של תיש ושערות בכל הגוף.עלילה מבטיחה,אבל כנראה שציפיות יש רק בכריות.
את הספר מתבל המחבר באירועים מהקוראן,ואפשר להבין למה בעקבות הספר הוצא על המחבר פתווה,יענו "דמו מותר".האירועים כביכול עוסקים באחד מאהונד (בכלל לא דומה למוחמד!),אבל למאהונד הזה במקרה יש אמונה באל אחד שמסביבו כולם מאמינים באלילים,ובמקרה מתגלה אליו ג'יבריל שלנו,המלאך (אני עדיין לא סגור איזה ג'יבריל,הזה מימי הנביא או זה החדש).אבל על כל האירועים הללו מעכירה שפה נוקשה ומגובבת,שפה כל כך עמוסה בתיאורים ריאליים וסוריאליסטיים שקשה להבין מה בעצם קראתי,ויותר מזה,אם בכלל מה שקראתי זה דמיון או מציאות (של הדמויות).
ולמה פסוקי השטן? עוד רעיון של כפירה.הלבלר של הנביא,מתברר,שינה קצת פה ושם את הפסוקים,רק כדי לעצבן.כמובן שלמוסלמים אדוקים מדובר בכפירה רצינית,כי הרי הבשורה הגיע מפי המלאך.זה קצת כמו שיגידו לחרדים שהתנך לא הגיע מאלוהים,אלא כתבו אותו מחברים שונים בתקופות שונות.
בקיצור,רעיון נחמד,ביצוע פחות.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
