ביקורת ספרותית על מרוצי העקרב מאת מגי סטיווטר
ספר מעולה

---

טוב, אז בגלל שאיו לי כוח לעשות סיפור התחלה כמו בביקורות האחרונות שלי, אני אתחיל את הביקורת ישר... בערך...

אז לפני ששמתי את ידי על הספר הזה; "מרוצי העקרב", שדרך אגב השם הזה מאוד מטעה כי אם נגיד לא הייתי קוראת את התקציר או מסתכלת על הכריכה הייתי חושבת שמדובר על עקרבים שרצים בחול ואנשים מהמרים מי ינצח - למרות שזה דיי דומה, גם בסיפור מהמרים על הרוכבים.
בכל מקרה... אז לפני ששמתי את ידי על הספר הזה, התחלתי לקרוא שני ספרים אחרים ששעממו אותי, אז הפסקתי אותם באמצע. או שזה בעצם היה שלושה ספרים... אני כבר לא זוכרת...

את הספר קיבלתי מידידה ליום ההולדת, ידידה שאף פעם לא ממש מדברת איתי על ספרים הרבה, אז לא ידעתי מה לעשות, אבל בגלל שהתקציר נשמע ממש נחמד ושמאחוריו מסתתר ספר מקסים ומעניין, אז השארתי אותו אצלי.
אבל כשראיתי שהספר הזה הוא הבא שאני קוראת (על פי רשימה שעשיתי עם עצמי) ציפיותיי לא היו גבוהות, כי בניגוד, *ועכשיו לא להרוג אותי! כי יש לי דעה אחרת משל אחרים* , בניגוד לאחרים אני לא אהבתי את רעד ולכן גם לא המשכתי לקרוא את ספרי ההמשך, אולי בעתיד. ובגלל זה, כפי שאמרתי כבר ציפיותיי היו נמוכות יחסית.

הכריכה.
יש לומר שהיא מדהימה ויפה. ממש אבל. ואם לומר את האמת נראה לי שזה מה שמשך את הידידה שלי לקנות לי את הספר יותר מאשר התקציר. כריכה מדהימה, אני מורידה את הכובע בפני מי שעשה אותה.

תקציר.
אם לומר את האמת, תקציר הוא אחד מהדברים שגורם לבן-אדם להחליט לקרוא את הספר או לא (בכל ספר). ופה, אם לומר את האמת, התקציר ממש מושך, הוא נותן לך שאלות לספר ועל הספר עוד לפני שבכלל פתחת דף ממנו.
התקציר נפתח ככה:

מרוצי העקרב
יש המתחרים כדי לנצח
יש המתחרים די לשרוד

ועכשיו תגידו לי שזה לא מושך קצת. לא הרבה אבל קצת.

ואז התחלתי לקרוא, ובדיוק כמו רעד - בעל שתי נקודות מבט - גם פה היו שתי נקודות מבט; קייט "פאק" קונולי ו-שון קנדריק.

קייט "פאק" קונולי - א' - אני לא מבינה איך הגיעו לכינוי "פאק"? כאילו זה אפילו לא דומה לקייט.
ב' - קייט די אמיצה וכל השלבים שהיא עוברת בגלל ההחלטה שלה להשתתף במרוץ השנה והדרך שזה בחרה להיות במרוץ, וכפי שכתוב בתקציר: היא הנערה היחידה והראשונה שמשתתפת במירוצים אי פעם. אבל לא סתם משתתפת במירוץ בשביל הנאה כמו חלק מהמשתתפים, היא עושה את זה כדי להציל את משפחתה. מי שקרא כבר ראה, ומי שעדיין לא קרא שהוא יקרא הוא יראה, שקייט מאוד נחושה לעשות את מה שהטילה על עצמה ושהיא עומדת על שלה פעמים רבות. קייט היא דמות, שלדעתי, קשה שלא לגלות חלק, אפילו אם הוא קטן, ממך בה. בנים או בנות.

שון קנדריק - א' - במידה ויוצא סרט -> חסר להם והשחקן לא חתיך או חמוד. אחרת אני אהרוג מישהו...
אחרי שהדגשתי את זה. אפשר לעבור ל-ב'.
ב' - שון דיי שתקן ומתבודד, אך הוא גם דיי אמיץ וחכם. הוא מתחבר לסוסי המים ולסוסים הרגילים ונראה שהוא מעדיף אותם על פי אנשים, אבל בעיקר מתחבר יותר לסוס המים שלו - קור - שאיתו ניצח ארבעה פעמים במרוצים. אבל השנה המרוצים שונים מהמרוצים האחרים, השנה הוא עלול להפסיד יותר מחייו במידה ולא ינצח ולכן יש הרבה על כתפיו. גם אצל שון מצאתי חלקים קטנים מעצמי, שאולי לא נראים לעין במצבים רבים.

שון וקייט אכן נקשרים במהלך הסיפור, בהתחלה הפעמים הם המצבים נראים דיי נורמליים, אם מתחשבים במצב שבאי. אבל לאט לאט בשל החלטותיהם שלהם כל אחד בנפרד, הם מוצאים את עצמם מתאמנים למרוצים ביחד ולוקחים עצות אחד מהשני ואף בוחנים את המשתתפים כדי לדעת איזה סוס מים איננו יציב ואיזה לא יצליח להגיע לקבוצה המובילה.

היו עוד דמויות רבות בספר, שלפעמים היה לי קשה לעקוב. אבל עד נקודה מסוימת קלטתי מי זה מי ולמה אני שונאת או אוהבת את אותה הדמויות. את הרוב לא אהבתי, הם היו ממש מעצבנים, כאילו... *אני לא רוצה לספר אז נשאיר את זה ככה. אתם תלמדו לשנוא אותם לבד כשתקראו, ובמידה וכבר קראתם אתם מבינים למה אני שונאת את רוב הדמויות המשניות*.


העלילה.
זה דבר שיכול להקפיץ ספר להיות מעולה, אבל גם יכול להוריד אותו.
בספר הזה העלילה הייתה ממש ממש, אבל ממש, טובה. לא היה מצב שלא הרהרתי בספר שלא קראתי אותו ואפילו לאחד החלומות שלי הוא נכנס בצורה מוזרה.
את הספר קראתי בחמישה ימים, אבל זה לא בגלל העלילה, זה בגלל שאני הכרחתי את עצמי לא לקרוא בספר יום וחצי כי לא רציתי שהספר יסתיים :(

צורת הכתיבה.
עוד משהו שיכול להרוס ולבנות ספר.
אבל כאן הוא בהחלט בנה באופן מעולה, הכתיבה מושכת ומתוארת במידה מושלמת - לא פחות מידי ולא יותר מידי - בדיוק מספיק כדי להכניס את הקרוא להיות חלק מהספר.


עד עכשיו אני מתלבטת כמה כוכבים לתת לספר בגלל שמצד אחד הוא מושלם, מפתיע, מעולה, מושך, מרתק ושונה במקצת. אבל מצד שני, הספר קצת אכזב אותי; סודות לא היו סודות, הכל ידוע, אין משהו שעלול להתגלות באופן מפתיע מאוד שאף אחד לא היה מוכן אליו. ועכשיו נוצרות לעצמי בראש כל מיני סצנות מהספר, סצנות שהראש שלי והדמיון מנסים ליצור ביחד.
וזה עוזר.
עוזר להבין.
להבין שלספר הזה מגיע 4 וחצי כוכבים.
אבל זה בלתי אפשרי.
ולכן הוא קיבל 5 מתוך 5 כוכבים. כי אף על פי מה שאמרתי הספר עדיין טוב ועדיין מעולה, גם עם השלושה קטעים וחצי שחסרים או לא היו לטעמי. (אני לא באמת יודעת אם זה שלוש וחצי, סתם זרקתי מספר).

אז בואו נראה, נראה לי שדיברתי על הכל. נכון? *קול עצמי: אני חושבת שכן, את זוכרת שאת צריכה ל...* (אוקיי, את זה אתם לא צריכים לשמוע, זה פרטי.

אה כן כמעט שכחתי, קול עצמי דפוק... *קול עצמי: סליחה! חצופה! ככה את מדברת לעצמך?! מי את חושבת שאת?!*
שכחתי להגיד לכם משהו חשוב מאוד.
לפעמים אני קוראת גם את הערות המחבר/ת / דברי המחבר/ת (איך שלא יקראו להם), וכשקראתי אותם פה התעצבנתי לגלות שהיא כתבה את זה:
"אני מניחה שעדיין ייתכן שיום אחד אכתוב את החצי השני של האגדה.
טוב, בעצם לא. ממש-ממש לא."
כאילו למה את מתכוונת במילים אלה?! לכך שלא יהיה ספר המשך?! שאני אצטרך לשער ולהרוג את עצמי כדי לגלות מה קרה אחר כך?!

לנשום.

טוב. נשאיר את זה לאחר כך.

אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי:
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את זה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת ;)

» ביקורות נוספות של S-E-5914
» ביקורות נוספות על מרוצי העקרב