ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 במרץ, 2014
ע"י ג'ן
ע"י ג'ן
תמיד אהבתי את הכתיבה של ריק ריירדן. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בת 8 עם אחד מספרי "פרסי ג'קסון" יושבת ליד השולחן במטבח וקוראת, כשאמא שלי מרצה לי על כמה שלא בריא לאכול ולקרוא ביחד (נו, באמת. כאילו שזה יעצור אותי).
באמת, הכתיבה שלו מדהימה. הוא מצליח לכתוב על בני נוער ממש כאילו הוא כזה בעצמו. הדמויות שלו מלאות חיים, הדיאלוגים ביניהן מצחיקים נורא... הכל מרגיש כאילו ככה הוא נועד להיות, בניגוד לספרים אחרים שאני מבקרת תוך כדי הקריאה או יודעת שאני הייתי כותבת קצת שונה.
ריק ריירדן הוא אחד הסופרים האהובים עלי.
אבל...
עם כל הכבוד לכתיבה המדהימה שלו, די נגמרו לו הרעיונות. הוא ממחזר גיבורים כאילו הוא פעיל באיזו שהיא תנועה למען איכות הסביבה,ובכל ספר העלילה היא - בבסיסה - בדיוק אותו הדבר.
בואו נחשוב רגע על כללל הספרים שלו.
פרסי ג'קסון: 1)ילד מגלה שהוא בן של אל ויוצא למסע שבו הוא מגלה את עצמו ומונע מהעולם להיחרב.
2) הילד יוצא לעוד מסע, הפעם בלי רשות, כדי להבטיח את שלום החבר שלו ולהציל את חבריו.
3) מסע חדש, כדי לנסות לעכב את אדון הטיטאנים ולהציל את העולם.
4) המחנה בסכנה! מסע חדש בניסיון להציל אותו.
5) מלחמה נגד אדון הטיטאנים כדי להציל את העולם (סוריי ספר. אהבתי אותך. אתה כל כךך מיוחד)
סדרה חדשה! הפירמידה האדומה. 1) ילד מגלה שהוא בן של אל ויוצא למסע... (ראה 'פרסי ג'קסון')
וכ'ו.
הידעתם? עומד לצאת ספר שיאחד את 2 הסדרות האלו!
ובחזרה לנושא שלי. ריק ריירדן ממחזר. לאף אחד לא נמאס קצת מהאלים? מלפגוש את אותה דמות במשך 10 ספרים?
ובכל זאת אתן לספר הזה 5 כוכבים, כי כמו שכבר אמרתי - הכתיבה בו מדהימה.
הבחירה אם לקרוא... היא שלכם.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ג'ן
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
במקרה הזה הסדרה חוזרת על עצמה, עם שינויים קלים. אבל הכתיבה כל כך מדהימה שבלתי אפשרי להפסיק. אני מאמינה לחלוטין בכל מה שכתבתי, אבל כשיצא הספר הבא בסדרה - אני ארוץ כמו משוגעת לקרוא.
זו ההוכחה הכי טובה לכך שהוא סופר מעולה. |
|
|
נערה עם קעקוע דרקון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
*
לא דיברתי על הסדרה הזו ספציפית, כי לא קראתי אותה.
אבל יש ספרים שהדמויות לא מתבגרות ולא לומדות מהעבר שלהן או מהחברים שלהן. אז זו בושה לסופר. המילה קצת קשה, אבל נורא לקרוא בדיוק על אותו דבר! |
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אם היה נמאס כנראה לא היינו ממשיכים, לא? וזה הקטע. העלילה אולי אותו דבר והדמויות אותן דמויות אבל הן משתנות. אני מתכוונת, פרסי הוא כבר לא אותו פרסי שהיה בהתחלה, נכון? אני חושבת שהסדרה הזאת היא כמו בעולם. והעולם נשאר רוב הזמן אותו הדבר בערך, לא? אבל האנשים משתנים. כאילו, אלה אותן דמויות, מן הסתם, אבל הן מתבגרות. מבינה?
ולנערה עם קעקוע דרקון - למה בושה? לדעתי אם נהנים כל כך ממשהו כזה ממוחזר, לדעתך, זה אומר רק שהסופר טוב. לא בושה, גאווה. |
|
|
נערה עם קעקוע דרקון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אגלה לך סוד
כולם ממחזרים דמויות וקווי עלילה. בספרות ילדים, נוער, מבוגרים.
כל פעם אני מתפלאת מחדש - איך ייתכן שקוראים אחרים, שקראו על דמות אחת במשך עשרה ספרים עושה בדיוק אותו הדבר בשינוי תפאורה, עדיין נהנים? זו בושה לסופר, לדעתי. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
