האם יש חיבור בין וול סטריט, מנהטן, שיא הקידמה והטכנולוגיה, לבין ישוב יהודי קטן החי ללא חשמל וללא מים זורמים, צמוד לכפר ערבי נידח בתימן? מסתבר שיש וזהו, כמובן, חיבור אנושי.
לאחר מות אמו, יוצא רוברט סאל היהודי האמריקאי לטיול שורשים בתימן על מנת לחקור את עברה של אמו ומשפחתה. הטיול הוא למעשה מסע עמוק לתוך מנהרת הזמן. רוברט מוצא את משפחתה הענפה של אמו אשר בראשה עומד דודו יוסף, אחי אמו.
משפחת צאלח (סאל = צאלח) חיה כפי שחיו אבות אבותיה בתימן. את פרנסתם הם מוציאים מבית המלאכה לנעליים שבבעלותם ובו עובדים כל גברי המשפחה שעות ארוכות. הם אף מוכרים בעצמם את תוצרתם בשוק של הכפר כוכבאן.
שעות ארוכות מוקדשות לתפילות ולימוד תורה ומשניות. הם משתדלים, כמיטב יכולתם למלא אחר הפסוק "והגית בו יומם ולילה".
הגברים לבושים כפתנים פשוטים עם פסים בימות החול ומעט יותר מהודרים בשבתות. זקנם מגודל ופאותיהם מסתלסלות.
הנשים עושות את כל מלאכות הבית, כולל אפיית הלחם מבלי להיעזר במוצרים קנויים. הן שומרות בקפדנות על צניעות ונתונות למרותו של ראש המשפחה.
רוברט המום מכל מה שמתגלה לעיניו ומנסה, בעזרת כספו (הוא ברוקר מצליח בבורסה של ניו-יורק) להתאים, ולו במעט את שהותו במקום לחיים המודרניים.
רוברט מבקש מדודו יוסף לספר לו את סיפור חייה של אמו, מדוע התנתקה מן המשפחה וכיצד הגיעה לארצות הברית. יוסף מציב לו תנאי : "שב עמנו שבוע ימים וחיה כמונו ולאחר מכן אספר לך הכל."
בלית ברירה מקבל רוברט את התנאי "ויוצא למסע גילוי מרתק על עברו ומבלי שיידע, תיבת הפנדורה שהוא פותח מאיימת על ההווה שלו וגם על עתידו" (ציטוט מן הכריכה).
מאחר ואינני רוצה לכתוב ספוילר אעצור כאן ואומר רק שהסיפור מרתק וקראתי אותו בשקיקה. זוהי ממש סאגה משפחתית רחבת יריעה המתחילה בתימן שלפני מלחמת העולם השנייה ומסתיימת בירושלים של ימינו אלה.
בעירי נמצאת שכונת שעריים הותיקה שבה חיו התימנים שהגיעו ארצה. בילדותי ראיתי דמויות כמו אלה המתוארות בספר והייתה לי שנים רבות עוזרת בית שדברה והתלבשה כמו דמויות אלה. השפה והמאכלים האותנטיים המתוארים בהרחבה בספר תורמים גם הם לצבעוניות ולאמינות הסיפור.
הספר מומלץ בחום !
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
