ביקורת ספרותית על הסנדלר מכוכבאן מאת ארז צדוק
ספר טוב

---

"רבי יהושע המורי, מזקני העדה הוא, מלמד תינוקות של בית רבן תורה והלכה..." (עמ' 38) כך אמר בשלווה יוסף, התימני הזקן שגר בפאתי הכפר כוכבאן לרוברט סאל, אחיינו, הברוקר הניו יורקי, שמנסה לעצור איש מבוגר ועב בשר שמאיים על ילדים קטנים בשוט.

רוברט סאל, הוא בעל חברת השקעות במנהטן, כריש וול סטריט חסר רחמים ואגוצנטרי. הוא בעל מזופת ועל אף אהבתו לילדיו לא ייחשב כאב השנה. שאיפתו בחיים היא לעשות כסף ואחר כך לעשות עוד כסף ובסוף עוד הרבה כסף.

מה שמניע את רוברט הוא הרוברט הקטן, הוא עצמו, שגר עם אמו המשרתת בקראוון בחצר של משפחה עשירה שלא ספרה אותו או את אמו. ילד תלוש, ללא משפחה - בודד, מריר ומלא כעס. כעת תורו להצטרף לגזע האדונים.

יום בהיר אחד, חייו מתחילים להתפרק מול עיניו. אישתו עוזבת אותו ואמו האהובה מתה בבית חולים. על ערש דווי לוחשת האם לרוברט כי משפחתה מתגוררת בכפר כוכבאן שבתימן.
המון מהגילוי מחליט רוברט לנסוע לתימן ולברר מדוע הסתירה אמו כל חייה את קיום המשפחה בתימן.

הוא מגיע לכפר נידח, כוכבאן ובפאתיו מגלה ישוב יהודי שתושביו האדוקים חיים מבחירה בעוני ללא חשמל, מים, רכב או כל סממן מודרני אחר. האדיקות של תושבי כוכבאן היהודים שמה בכיס הקטן את מאה השערים, מורמונים ואמיש גם יחד. באותו הכפר מגלה רוברט את דודו יוסף. תמורת הזכות לשמוע את הסיפור המשפחתי, מתחייב רוברט לחיות בין המקומיים במשך שבוע ולציית לכללים הנהוגים בין בני המקום.
משם מתחיל מסע גילויים איטי שיוביל את רוברט לתל אביב, ירושליים, מנהטן ובחזרה לכוכבאן. רוברט עתיד ללמוד כמה דברים חדשים על אמו, על משפחתו החדשה ובעיקר על עצמו.
זוהי סאגה משפחתית חוצה דורות ויבשות, קולחת ויוצרת עניין רב.

הספר לא חף מפגמים ולעתים מרגיש כטלנובלה, בעיקר הסוף (לא שטלנובלה זה דבר רע). אני לא בטוחה שקיימים יהודים כמו אלה שהסופר מתאר, הם נשמעים קצת אדוקים מדי, מושלמים מדי ומטורפים מדי. מצד שני, מה אני יודעת על אדוקים, תימנים או אשכנזים? הרי ממילא אין סיכוי שאכנס למאה השערים ללא אפוד מגן וקסדה.
אני גם לא בטוחה שככה הם מדברים, זאת אומרת בציטוטי תנ"ך בלבד. אבל אם טביה החולב יכול, אז למה התימנים לא?
הדבר היפה ביותר בספר הוא תיאור המסע של המשפחה מתימן לארץ ישראל. ניכר שהסופר עשה תחקיר והמסע מתואר באוטנטיות רבה.

אז בשורה התחתונה - ספר לא מושלם, אבל בהחלט מעניין. רוב הסאגות המשפחתיות שקראתי היו של בני האשכנז וסאגה משפחתית על תימנים הייתה בעיני חידוש מרענן. השכלתי - לכן דייני.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על הסנדלר מכוכבאן