הביקורת נכתבה ביום שני, 5 בינואר, 2015
ע"י dyona
ע"י dyona
לאורך הקריאה ב"הלמות פרסות" הלם גם לבי לא פעם מהתרגשות, חמלה, כעס או שמחה. יש בספר הרבה אהבת אדם, אמונה בטוב ועזרה הדדית בכמויות בלתי נדלות.
גיבורת הספר היא דניאל אשר מתגלית בתחילה כנערה נמוכה וצנומה, חסרת בית המשוטטת בשדות הסמוכים לראש פינה ואינה מוציאה מילה מפיה. היא ישנה במערה, נוברת בפחי האשפה ומתקיימת מעבודות מזדמנות ומטוב ליבם של אנשים.
לדניאל יש סוד גדול, קשה וכואב. כדי שלא תאלץ לספר אותו היא מתרחקת מאנשים וגם גוזרת על עצמה אילמות.
אלא שלא כך רצה הגורל (או בעצם המחברת). יום אחד היא נתקלת בניר, בעל חווה באזור יער ביריה היוצא מדי יום לרכיבה על סוסו. בעקבות ההתקלות היא נופלת ומתעלפת. ניר, הרואה עצמו אחראי לעניין ממהר לפנותה לבית החולים, מגייס את חברו הווטרינר לזרז את הטיפול בה ודוחק ברופאים להקדיש לה את מלוא תשומת הלב.
כאשר מתברר שלא נגרם לה נזק משמעותי והיא יכולה להשתחרר, מצליח ניר לשכנע את האחראים להסכים לכך שייקח אותה לחווה שלו. הוא מבטיח שידאג לה למקום מגורים ומזון ואף יעסיק אותה בעבודות שונות. דניאל מעט נרתעת בתחילה אך די מהר היא מבינה שקבלה את הזדמנות חייה ומתחילה לשתף פעולה.
ניר מגייס את חבריו הקרובים ואת עובדי החווה לעזור, כל אחד בתחומו, בשיקומה של דניאל. הם נרתמים לנושא במרץ רב וכך מתגלגל הסיפור לאורך כשלוש שנים.
בד בבד נחשפים הקוראים לפרקי היומן שכתבה דניאל בילדותה ובראשית התבגרותה ובהם מתגלה הסוד הנורא ששיבש לחלוטין את חייה. קריאת היומן מעוררת בקורא רגשות של כעס גדול מצד אחד וחמלה ענקית מצד שני.
לא אכביר במילים מאחר ואינני רוצה לכתוב ספוילר. אומר רק שיש הרבה התפתחויות מעניינות והקריאה זורמת. כל הדמויות, פרט לאחת, הן דמויות מאוד חיוביות ומשתפות פעולה. זה היה קצת לא מציאותי בעיניי.
יש הרבה קטעים סביב נושא האוכל וזה עורר בי הרבה פעמים את התיאבון...ניכר שהמחברת חקרה היטב את נושא הרכיבה על סוסים ובעיקר הרכיבה הטיפולית, את נושא ההתנדבות לצה"ל ולמשטרה והקמת והרצת צימרים – כל אלה נושאים המופיעים בהרחבה בסיפור.
נהניתי מן הקריאה ואני ממליצה עליו גם לכם !
0 הקוראים שאהבו את הביקורת