“"אז אמא, למה את לא אוהבת את השיר הזה?" "לא יודעת, המנגינה שלו היא כזאת... והצלילים... לא יודעת למה. השיר הזה הוא צהוב, לכן אני לא אוהבת אותו". אז אני נצחיה, ולקח לי זמן להבין שרוב השירים שאני לא אוהבת זה כי הם צהובים, ששירים בסגול עמוק או בכחול כהה הם הכי טובים, אבל שלפעמים בקיץ אני אוהבת גם את הטורקיזים ואת הזהובים. בכלל הסיפור הזה של קישור בין שירים (לא צלילים. שירים מלאים) לבין צבע הוא משהו ש”

“תמיד חיבבתי אומנות.יש באומנות משהו,לא יודע,קשה להסביר.מגיל צעיר חיבבתי את האומנות,מוזיקה וספרות.באחד מגיחותיי הרבות לתחומים שונים,התנסיתי בכיתה ב' בשיעור ציור.אחרי שנה הבנתי שאמן דגול לא ייצא ממני,והחלטתי להשאיר את הציור לאלו שיודעים לעשות זאת טוב ממני.במקום זה פרשתי לצייר על שולי המחברות,בעיקר בשיעורים משעממים.אז אפילו שאני לא מצייר,תמיד ידעתי להעריך אומנות.גם אם לא אהבתי ציורים מסוימים,או לא הבנ”

“לורן או'פארל היא בלשית אמנות המתחקה אחר ציורים חשובים ומפורסמים אשר אבדו בתקופת שלטון הנאצים בגרמניה. שמועות על האנה (שמיד) פליישמן ששיתפה פעולה עם היטלר בהעלמת האמנות ה"מנוונת", מביאות אותה לראיין את איזבלה פלטשר, בתה של האנה. איזבלה פלטשר היא גברת מכובדת בת שמונים ושתיים, צלולה וחדה, המתגוררת במנהטן בדירה מלאת ציורים. לורן מבקשת לראיין אותה בתואנה סתמית ולא רצינית. איזבלה נענית לבקשה ומבהירה”

“התרגום מעולה, הספר מרגש ומי שמחפש/ת ריגושים זה הספר בשבילו/ה. אני דרגתי אותו כספר בינוני. הרי הספר כן פותח צוהר למהלכים היסטוריים בתקופה שגרמניה נשלטה על ידי היטלר. מהלכים שאסור לעולם לשכוח אותם. במוקד הסיפור נמצאים אוצרות אומנות ויחסו המזלזל של היטלר לאומנות המודרנית, כולל ציוריו של קנדינסקי. השגעון של היטלר לאומנות נובע מכך שהוא נכשל בהגשמת שאיפתו להיות צייר אימפרסיוניסטי. הוא היה חסר כישרון ציו”

“"אז אמא, למה את לא אוהבת את השיר הזה?" "לא יודעת, המנגינה שלו היא כזאת... והצלילים... לא יודעת למה. השיר הזה הוא צהוב, לכן אני לא אוהבת אותו". אז אני נצחיה, ולקח לי זמן להבין שרוב השירים שאני לא אוהבת זה כי הם צהובים, ששירים בסגול עמוק או בכחול כהה הם הכי טובים, אבל שלפעמים בקיץ אני אוהבת גם את הטורקיזים ואת הזהובים. בכלל הסיפור הזה של קישור בין שירים (לא צלילים. שירים מלאים) לבין צבע הוא משהו ש”

“תמיד חיבבתי אומנות.יש באומנות משהו,לא יודע,קשה להסביר.מגיל צעיר חיבבתי את האומנות,מוזיקה וספרות.באחד מגיחותיי הרבות לתחומים שונים,התנסיתי בכיתה ב' בשיעור ציור.אחרי שנה הבנתי שאמן דגול לא ייצא ממני,והחלטתי להשאיר את הציור לאלו שיודעים לעשות זאת טוב ממני.במקום זה פרשתי לצייר על שולי המחברות,בעיקר בשיעורים משעממים.אז אפילו שאני לא מצייר,תמיד ידעתי להעריך אומנות.גם אם לא אהבתי ציורים מסוימים,או לא הבנ”

“לורן או'פארל היא בלשית אמנות המתחקה אחר ציורים חשובים ומפורסמים אשר אבדו בתקופת שלטון הנאצים בגרמניה. שמועות על האנה (שמיד) פליישמן ששיתפה פעולה עם היטלר בהעלמת האמנות ה"מנוונת", מביאות אותה לראיין את איזבלה פלטשר, בתה של האנה. איזבלה פלטשר היא גברת מכובדת בת שמונים ושתיים, צלולה וחדה, המתגוררת במנהטן בדירה מלאת ציורים. לורן מבקשת לראיין אותה בתואנה סתמית ולא רצינית. איזבלה נענית לבקשה ומבהירה”

“התרגום מעולה, הספר מרגש ומי שמחפש/ת ריגושים זה הספר בשבילו/ה. אני דרגתי אותו כספר בינוני. הרי הספר כן פותח צוהר למהלכים היסטוריים בתקופה שגרמניה נשלטה על ידי היטלר. מהלכים שאסור לעולם לשכוח אותם. במוקד הסיפור נמצאים אוצרות אומנות ויחסו המזלזל של היטלר לאומנות המודרנית, כולל ציוריו של קנדינסקי. השגעון של היטלר לאומנות נובע מכך שהוא נכשל בהגשמת שאיפתו להיות צייר אימפרסיוניסטי. הוא היה חסר כישרון ציו”