ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה

---

להלן קטע קצר:

קבוצת אנשים שסוחבים תיקי גב על גביהם, צועדים בשורה לעבר יעד כלשהו.
איש אחד, אחד מאותם האנשים, מביט לפנים ורואה את תיקו של האיש ההולך לפניו. והוא אומר: "מה זה?! הוא מסתיר לי את כל הנוף!"
מנגד, האיש שצועד מאחורי אותו האיש, רואה את התיק שלו ומקטר כמו אותו האיש. וכך זה עובר תגובת שרשרת.

המשל הקצר הזה בעצם אומר שהרבה מאוד אנשים בעולם הזה מחליטים לבחור לשים לב לפגמים של האחר הרבה לפני שהם מתרכזים בפגמים שלהם עצמם.
במקרה זה, הרבה אנשים חושבים שגיבור הספר הנל הוא יצור מעוות ומוזר בעוד שהם מחשיבים את עצמם כנורמלים.
אולי מבחינה חיצונית הם נורמליים והוא לא.
אבל אולי מבפנים זה לא באמת ככה?

הספר המבריק, המצחיק והמרגש הזה נכתב במקרה. הסופרת ראתה ילדה שמבחוץ היא אולי נראית כל כך שונה עם פנים מעוותות, מוזרות (וגם לא כל כך יפות) ומיד החליטה לכתוב על זה ספר שלגיבור שלו יש גם פנים מעוותות.
למרות שמבפנים הוא מרגיש לגמרי רגיל.
ואני מדגיש את המילה רגיל כי הוא באמת ככה. לטענתו הוא רוכב על אופניים כמו כל ילד רגיל, הוא אוכל גלידה כמו כל ילד רגיל, הוא משחק בכדור כמו כל ילד רגיל וכ"ו...
אלמלא הפגם החיצוני הזה, החיים שלו היו נראים אחרת. מהסיבה הפשוטה שלא רק הוא היה מרגיש רגיל אלא גם שהסביבה היתה מוכנה להודות שהוא באמת רגיל כמו שהוא טוען.

ביומן זה הוא מתאר את חייו החל מרגע הולדתו וחייו הישנים והפחד מהאנשים שחושבים שהוא מוזר, עד הרגע שבו הוא מחליט לשים לזה סוף, להתחיל ללמוד בבצפר רגיל ובקיצור לפתוח דף חדש (ומבלי לשכוח להוסיף לסיפור את חוש ההומור התמים והמשעשע של אוגוסט (כן, זהו שמו אם לא הזכרתי לפני כן. כנראה עשיתי טעות שהזכרתי את מראו החיצוני עוד לפני הזכרת שמו. *בושה*)

אז תקראו. ספר מקסים. ספר פלא. בין הטובים שקראתי.

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על פלא