ביקורת ספרותית על הכי רחוק שאפשר מאת אלון חילו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 בפברואר, 2014
ע"י yossic


משום מה יצא לי בזמן האחרון לקרוא לא מעט ספרי פרוזה...וגילוי נאות, אינני חובב פרוזה ואלו שקראתי לא הצליחו ליצור אצלי מטאמורפוזה בנושא.

באופן טבעי הגעתי לספר הזה מאוד סקפטי..סיפור ישראלי קלאסי המתאר במסכת של מכתבים בין חייל צעיר ומתוסכל לדודו את התהפוכות בחייהם של שני הגיבורים האלה. חרף הצל של סיפור פרוזה נמתח... נראה שהכותב מצא את המינון הנכון בין שיעתוק התמונות, הטעמים והצבעוניות של הנופים ברחבי העולם באופן נהיר, מתומצת ומאידך יסודי,אותנטי ומשכנע.

במהלך הספר אנחנו חווים את התהפוכות הנפשיות בחיי שני הגיבורים הראשיים - חייל מלנכולי ולוזר שרק נקלט לצבא וחווה חוויות דכאוניות קיצוניות ומקאבריות...לבין דודו עו"ד בן ה-60 הערירי והמנודה, שמתחיל לנהוג כמו חייל אחרי צבא ולכבוש את העולם מחדש ומבלי תכנון מוקדם בדרך לחוויה הבאה.

חילופי המכתבים נותנים דרור לחוויותיו הפנימיות של הדוד בעולם שהן על הגבול המטאפיז י..וכשירה חייה וממכרת בנפשו של החייל שמקבל אותם... ומתחיל לרקום בעצמו חלומות של טיולים בעולם.

ספר שנון ומשעשע, צבעוני וקולח- פשוט וחסר יומרות גבוהות מלבד אמירה אחת "חיה את הרגע".

3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ