ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 17 בינואר, 2014
ע"י desperateReader


התחלתי לקרוא את הספר ביום ראשון, היום יום שישי.
האמת, לא זכור לי שישבתי לקרוא אותו במשך שעות עד שכבר כאב לי הצוואר והייתי חייבת להפסיק, ובכל זאת סיימתי אותו תוך כמה ימים.
מסקנה: כנראה שהספר ממש טוב.
הספר שנון ועצוב ומדכא ומלא בתובנות של אדם שכבר עבר את רוב חייו,רק שהפעם זאת ילדה בת 16 שהיא חולת סרטן, ובאמת עברה את רוב חייה.
בהתחלה, חשבתי לעצמי שהספר מתקדם מהר מידי, הוא פוגשת אותו? כבר בפרק השלישי (נראלי)? קצת מוזר..אבל ככל שהמשכתי לקרוא הבנתי שעצם הפגישה שלהם הוא הדבר הכי שולי בספר. לפעמים זה הרגיש כאילו לקחו שני אנשים מבוגרים והלבישו עליהם דמויות של שני בני נוער, אבל אני חושבת שזה דווקא מה שהפך את הספר ליפה ומיוחד, לשובר לב.
הספר פשוט שובר לב, אני חושבת שבכל החלק האחרון (זהירות ספויילר) מהרגע שהוא הודיע לה שהגוף שלו נראה כמו עץ חג מולד בסריקת PET לא הפסקתי לבכות, ולא הפסקתי. אני חושבת שדי הכנתי את עצמי לדבר הצפוי והברור מאליו-שהייזל היא זאת שתמות-וזה פשוט לא קרה, זה באמת שבר לי את הלב.
ואוגוטוס שהוא דמות יוצאת מן הכלל, הבנאדם הוא מנייאק נרקיסיסטי, אבל הוא מקסים! ומה שהוא עשה להייזל היה מקסים! וזה שהוא לא הפסיק להתבדח עד הרגע האחרון, גם כשהוא גסס וסבל היא מקסים!
בהחלט, הספר גרם לי להרגיש ולהתרגש ועכשיו כשסיימתי אני מרגישה כאילו חלק קטן בתוכי מת. אני לא מהאנשים שקוראים ספרים סופניים, ואני גם לא כל כך בטוחה שאני אמשיך לקרוא ספרים סופניים אבל הספר הזה הוא כל כך הרבה יותר גדול מזה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שרוני (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חחח, לא לקחתי את זה כדבר רע יותר הופתעתי.
desperateReader (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חח אל תקחי את זה בתור דבר רע זה לא בהכרח במובן שלילי כל כך..
גאס מודע לעצמו ומת על עצמו וזה מוזכר בספר מאלנתלפים פעמים!
בנוגע למניאק..הוא כונה ככה ע"י אייזק בטקס טרום הלוויה שלו..אז זה סוג של תיאור שלו
שרוני (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אני מסכימה איתך בקשר לגאס והייזל,
אבל לא ממש הבנתי במה גאס כ״כ מנייאק?
או נרקסיסט?
אולי הוא קצת שחצן, אבל במודעות מסויימת....





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ