אחד הספרים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא לאחרונה. מכתב 'אני מאשים' לחברת הציונות הדתית על מעלותיה ופגמיה, שהופך לוידוי אישי חסר פשרות וחסר סודות על ילדות נטולת אהבה בצל משפחה קפדנית ומסורתית, המשך חיים בפנימיה על גבול הדיקנסית וכן גיוס מסויט לצבא ומערכת יחסי אהבה שנאה עם הרובה.
הספר הוא מונולוג אישי, אולי אחד המונולוגים הכנים ביותר והחושפניים ביותר שקראתי. במשך מאתיים העמודים הקלילים הייתי צריך כמה הפסקות מים מרוב שהתוכחה מחלחלת והעוצמה של הסיפור נכנסת לעצמות.
לסיכום אחד הספרים המומלצים ברשימה שלי הן לבני הקהילה הדתית לאומית כן לעולם החילוני המבקש להציץ לעולם השכן.

















