ג

ג'פרי צ'וסר

סופר

ג'פרי צ'וסר, מאבותיה המוקדמים של הספרות האנגלית, נחשב לגדול משוררי אנגליה בימי הביניים. הוא נולד בלונדון בשנת 1343, לשושלת של סוחרי יין. אביו ג'ון היה בן למשפחה בורגנית אמידה, ואמו, אגנס לבית קופטון, ירשה נכסים רבים מדודהּ, דבר שהבטיח את עתידה הכלכלי של משפחת צ'וסר. קשריו של האב סייעו רבות לבנו ג'פרי להשתלב בחצר המלוכה של אדוארד השלישי. כבר בגיל ארבע־עשרה החל לעבוד כנער בחצרהּ של אליזבת דה בוּר, הדוכסית מאלסטר, שנישאה לליונל, הדוכס מקלרנס, בנו של המלך. כשנתיים לאחר מכן, בגיל שש־עשרה, יצא להילחם לצד הנסיך, נפל בשבי ושוחרר לחופשי לאחר שהמלך אדוארד שילם בעבורו דמי כופר.
במהלך רוב חייו היה צ'וסר איש חצר, ושימש שליח, דיפלומט, פקיד וחבר פרלמנט. הוא למד משפטים והרבה לצאת למסעות בצרפת, בספרד ובארצות השפלה, וככל הנראה אף עלה לרגל לאתרים קדושים לנצרות. בשנת 1366 נישא לאשת חצר בשם פיליפה רוט, והשניים הביאו לעולם שלושה או ארבעה ילדים (אחד מהם, תומס, היה לימים לבעל תפקיד בכיר בחצרותיהם של ארבעה מלכים). השתלבותו בחצר המלך חשפה את צ'וסר לתרבויות עשירות. במהלך מסע לאיטליה ב־1373, התוודע ליצירתו של ג'ובאני בוקצ'ו ("סיפורי דקמרון") ולשירה האיטלקית של ימי הביניים. כמה שנים לאחר מכן נשלח על ידי המלך למילאנו, כדי לשמש יועץ לסר ג'ון הוֹקווּד, מפקד על צבא שכירי חרב ששימש, ככל הנראה, השראה לדמות של האביר מ"סיפורי קנטרברי".
בעת עבודתו בחצר אדוארד השלישי ויורשו, ריצ'רד השני, היה צ'וסר משורר מוערך. ספר השירה הראשון שלו, The Book of the Duchess, נכתב לזכרה של הדוכסית בלאנש מלנקסטר, שהלכה לעולמה ב־1369. כחמש שנים לאחר מכן זכה צ'וסר למענק כספי מיוחד מטעם המלך אדוארד, ויש שרואים בכך תגמול על עבודתו כמשורר. בין ספריו שנכתבו בשנות השבעים והשמונים של המאה הארבע־עשרה: The House of Fame, ספר שירה בשלושה כרכים, המתאר חזיונות מופלאים שנגלים למשורר, רגע לפני שהוא נרדם (הספר נחשב ליצירה הראשונה של צ'וסר שנכתבה בהשראת השירה האיטלקית); ו־Troilus and Criseyde, שיר המגולל את סיפור אהבתם הטרגי של שני אוהבים בזמן המצור על טרויה (רבים מחוקרי צ'וסר רואים בו את יצירתו הטובה ביותר כמשורר). הוא גם תירגם שירה ומסות פילוסופיות מצרפתית.
למעמדו האלמותי כאחד מאבותיה של הספרות האנגלית זכה צ'וסר בעקבות פרסום ספרו הנודע "סיפורי קנטרברי", שנחשב כיום לאבן דרך בתרבות המערבית. בספר זה, שנכתב כמעט כולו בשורות קצרות ומחורזות בסופן, השתמש צ'וסר באנגלית תיכונה — אנגלית שדוברה בימי הביניים (1500-1100 לסה"נ) ונחשבת קרובה יותר לאנגלית המודרנית. האנגלית התיכונה סימלה את שלב השתחררותה של היצירה הספרותית באנגליה מכבלי הצרפתית והלטינית, וצ'וסר נחשב לאחד מהיוצרים שתרמו רבות למהפך. כתיבת "סיפורי קנטרברי" ארכה כעשור, וככל הנראה לא הושלמה, מאחר שבפרולוג לסיפור מעיד המספר על כוונתו להעלות על הכתב סיפורים רבים יותר מאלה שנמצאו בגרסה הסופית.
ב־1389 מונה צ'וסר לפקיד האחראי על שיפוץ ותחזוקה שוטפת של הכנסיות והארמונות המלכותיים, והחוקרים מעריכים כי מאותו הרגע הפסיק לעבוד על כתיבת "סיפורי קנטרברי". ב־25 באוקטובר 1400, כשהוא בן חמישים ושבע, מת צ'וסר מסיבה לא ידועה. בספרו של הקומיקאי הבריטי טרי ג'ונס ("מונטי פייתון"), Who Murdered Chaucer? A Medieval Mystery, מועלית השערה שצ'וסר נרצח על ידי אויביו של המלך ריצ'רד השני או במצוות יורשו, הנרי הרביעי. צ'וסר נקבר במנזר וסטמינסטר שבלונדון, ובשנת 1556 הועברו עצמותיו לאזור מיוחד במנזר (Poet's Corner) שיועד ליוצרים דגולים. בכך היה למשורר הראשון שנקבר ב"פינת המשוררים".
"סיפורי קנטרברי" תורגם במהלך השנים לאנגלית מודרנית. חלקים מהיצירה ראו אור בעברית, עד שבשנת 1980 ראה אור תרגום מלא ראשון – ויחיד עד כה – של הספר במתכונתו המקורית, מאת המתרגם שמעון זנדבנק (הוצאת עם עובד).

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (40):
יש וצריכה לקרא, על המדף וממתין, ספרים לקרוא, קראתי והיה בסדר, רשימה של Incognitos, ספרים שאני רוצה לקרוא...., רוצה לקרוא, עוד יבוא היום, שעוד לא נקראו, נראה מעניין, ספרים שאני רוצה, מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, צידה לשבילי חיי, הרשימה שלי, מחכה לי ליד המיטה, רשימת קריאה, ראויים לציון, לקריאה עתידית, מסקרן, עוד ...
1.
חבורת צליינים ססגונית - אביר וטוחן, נזירה ואופה, בעל-אדמות ורופא, ועוד ועוד - עולים לרגל לקברו של קדוש בקנטרברי, ובדרכם הם מספרים את עשרים וארבעת "סיפורי קנטרברי". יצירת-מופת אנגלית מימי-הבינים העשויה שלל צורות ספרותיות - מאניקדוטה גסה ועד טרגדיה, מאפוס ועד משל-חיות - מוגשת זו הפעם הראשונה בתרגום עברי מלא....

2.
כיצד אפשר לספר סיפור עסיסי ושופע ארוטיקה, בגידות ותככים, בתקופה היסטורית שבה נאסר להעלות על הכתב סיפורים שאינם דתיים? ג'פרי צ'וסר, בן המאה הארבע-עשרה, מצא תחבולה מהפכנית: הוא כתב את "סיפורי קנטרברי", ובו הוא מספר על קבוצת צליינים שמחליטה להנעים את מסעה לאתר קדוש בעזרת תחרות סיפורים. איש-איש יספר סיפור – ולבסוף ייקבע מהו הסיפור המוצלח מכולם. וכך, בדרך ערמומית, העלה צ'וסר על הכתב עשרים ושלושה סיפורים שטופי זימה ותככנות, בתוך המסגרת המגוננת של מסע צלב, וחשף את קוראיו לחיי היומיום הלא חסודים בימי הביניים. כך אנו מתוודעים לגלריה של דמויות, בהן אביר אמיץ שהוא "גבר בגברים"; נושא כליו השתקן; אם מנזר חסודה וכלילת הליכות לכאורה; נזיר יפה תואר שמעדיף יין על פני תפילות; כומר חובב פילוסופיה; טוחן אדיר כוח ודל מוח; ואישה נשואה מהעיר באת ("מעט חירשת") שמתמחה בפלירטוטים. "אני אהיה לכם לעיניים ולאוזניים," אומר בפתיחה המספר חסר השם, שמצטרף אל בני החבורה במסעם. "אתאר לכם בפשטות, ללא גינונים יתרים, איך דיברו האנשים ואיך נראו [...] אני אנציח כאן את עולמם של אנשים חיים." פיטר אקרויד, סופר וביוגרף בריטי נודע, נקט תחבולה מהפכנית נוספת, ובחר לקרב קהל קוראים עכשווי לספר השירה המחורז של צ'וסר באמצעות סיפורו מחדש כפרוזה, בשפה בת ימינו. העיבוד המצליח כבש מיליוני קוראים בעולם, שזכו ליהנות גם הם מהקרנבל האנושי שובה הלב של "סיפורי קנטרברי", והוכיח כי עיבוד מודרני של קלאסיקה יכול לעורר בקוראים סקרנות ולהשיבם אל היצירה המקורית. "סיפורי קנטרברי", יצירתו הנודעת של המשורר ג'פרי צ'וסר, נחשבת לאחת הקלאסיקות הגדולות של הספרות העולמית. גם אחרי חמש מאות שנה מיום פרסומה – זוהי יצירה רעננה, מצחיקה ורווית זימה וחדוות חיים (אף שרבים מסיפוריה עוסקים במוות), שכל איש תרבות חייב להכירה. כעת, כשלושים שנה לאחר צאת התרגום העברי הראשון – והיחיד עד כה – ל"סיפורי קנטרברי" (מאנגלית: שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד, 1980), רואה אור בעברית העיבוד המהפכני של אקרויד ליצירת המופת של צ'וסר, בתרגומו היפהפה של המשורר מאיר ויזלטיר. ...


כשנתן אלתרמן פוגש את 'משחקי הכס'. סיפור קנטרברי לא מציתים את הדמיון כמו ספר טולקין או רובין הוב. הוא מונוטוני ועלילות הגבורה שבו עושים רו... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
ספר שלאחוז בו עושה לך משהו שסתם ספר רגיל לא עושה. זו יצירה שנכתבה בימי הביניים, אי שם לפני 500 שנה. אסופת סיפורים, 24 ליתר דיוק, שמספרים כל אחת ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
לסיפורי קנטרברי נחשפתי בפעם הראשונה דרך סרטו של פאזוליני העונה לשם זה. הסרט הוא עיבוד מקוצר וכלל לא נאמן למקור ( וכדרכו של פאזוליני באותה ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
איך כותבים ביקורת לאחת מיצירות המופת הטובות בהיסטוריה, יצירה שנכתבה במאה ה-14 אך נשארה רלוונטית ומעניינת גם במאה ה- 21. מדובר באתגר, כמעט כמו... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
זיונים....מסתבר זה כמעט הכל...אצל - צ'וסר .אבל לא רק זיונים בכל הטיה דקדוקית ,אלא גם סיפורים שעוסקים בהיבטים שונים של הטבע האנושי וביצרים אנ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
אחד התרגומים הטובים והחשובים ביותר שזכינו להם מאז ומעולם - זנדבנק הצליח ליצור תרגום עסיסי וקולח כל כך, בלי להזדקק להנמכה של הטקסט או להתרח... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ