ביקורת ספרותית על אלוהים לא מרשה מאת חנוך דאום
ספר בסדר

---

״אלוהים לא מרשה״ אינו ספר קליל, אינו משמש לאסקפיזם ואינו מייצג את סגנונו ואופיו הסרקסטי של המחבר.
זוהי אוטוביוגרפיה חושפנית ועמוקה של חנוך דאום שבה הוא פותח ליבו במגוון נושאים שטורדים אותו בחייו:
מערכת יחסים מפוספסת עם אביו, קשיי הסתגלות בישיבה ובצבא, חוסר הזדהות עם הציונות הדתית, ראייה שונה ואישית של היחסים בין אדם לאלוהיו, חילול השבת, בעיותיו הנפשיותֿֿֿ-רפואיות ועוד.
יאיר לפיד שימש כיועץֿ או עורך של הספר (אל תתפסו אותי במילה על מה בדיוק הוא עשה שם) ומרגישים לאורך כל הספר כאילו חנוך דאום רצה שיאיר לפיד ישמש כמספרֿ\מדובב של סיפור חייו - המילה המתאימה היא narrator.
איני רוצה לשפוט את הספר לחיוב או לשלילה שכן זוהי אינה אוטוביוגרפיה בעלת אופי נרקסיסטי אלא יותר עול אישי-אנושי שהמחבר מרגיש שהוא רוצה לפרוק.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על אלוהים לא מרשה