ביקורת ספרותית על עגל הזהב מאת איליה אילף
ספר טוב

---

כמאמר הפתגם הידוע - כל פירצה קוראת לגנב. למשל בסוף שנות העשרים של המאה העשרים חל חוק היובש בארצות הברית ונוכלי ארצות הברית עלו על זה בגדול וכך נוצרו המאפיות למיניהן.
ברוסיה הסובייטית לעומת זאת שום איגוד כמו המאפיה לא יכול להתקיים בגלל נוכחותו המתמדת של האח הגדול (האמיתי, לא המטופש). אבל נוכלים תמיד יש, והפירצה שלהם ברוסיה היתה האנדרלמוסיה הביורוקרטית שאחרי המהפכה.
אילף ופטרוב סיפרו את סיפורם ב"שנים עשר הכיסאות", התאהבו באוסטפ בנדר הנוכל החביב והמשכיל למדי, והפעם שלחו אותו לרוקן מיליונר צנוע וניסתר שחי חיי פקיד זוטר.
כמו בספר הקודם גם הפעם זה סיפור מסעות והרפתקאות ברחבי רוסיה הגדולה ועד קזחסטן ודרך החיפוש אחרי השלל, אילף ושות'
מבקרים וצוחקים על שלוחי המשטר והביורוקרטיה, על טיפוסים שונים ומה לא. בזהירות ובקטן הם מזכירים גם את ה"טיהורים" שנעשו בתקופה זו.
כאלה הם הרוסים, גם בתקופות קשות הם מצאו על מה לחייך.
אני ממליצה.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על עגל הזהב