הבית בקרן פו (1991)א.א. מילן0ספר מקסים :} • "שפן הוא פקח -- אמר פו בקול מהורהר-- כן -- אמר חזרזיר-- הוא פקח ויש לו שכל כן -- אמר חזרזיר-- יש לשפן שכל -- הייתה שתיקה ארוכה-- אני חושב -- אמר פו-- שבגלל זה הוא לא מבין שום דבר"
ראשיתמאיר שלו0אומרים מורי ורבי בלשון זכר, לי היו שתי מורות דגולות, האחת נחמה ליבוביץ, השנייה היא בתיה שלו (אמו של מאיר שלו ) בתיה שלו לימדה בכיתות ז ח בבי"ס דינור. כשקראתי את סיפרו של מאיר שלו נזכרתי בשיעורים של מורתי על ספר הספרים (תנ"ך). מאיר שלו הוא תלמיד חכם (אולי ר"ם במונח החילוני) בספרו "ראשית" יש פרושים חדשים וישנים יפיפיים (באמת כיף) ספר לכל בר דעת, בן אם הוא עם כיפה על ראשו או אם לאו.
היו שלום ותודה על הדגיםדאגלס אדאמס (אדמס)1"בעולם שלו אנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הלטאות והלטאות שולטות באנשים." "מוזר, חשבתי שאמרת שזאת דמוקרטיה." "אמרתי, וזה אכן כך." [פורד מלמד את ארתור פרק באזרחות] הפחות טוב בסדרה.
סיפורים שלא נשלמוג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין0שמיכת טלאים של טולקין ג'וניור... שמנסה לסחוט עוד קצת מהצלחת אביו לא מוסיף שום מידע חדש.
עגל הזהבאיליה אילף4אז מסתבר שנוכל הנפלא אוסטפ בנדר לא מת, והוא ממשיך להסתובב ברחבי ברית המועצות בשנות השלושים של המאה הקודמת ולרדוף אחרי העושר. בניגוד ל-12 כסאות משהו בספר הזה לא עובד: אולי זה התרגום של מוטי לבון שכל כך מנסה להיות מדויק, להסביר את המשמעויות ולשמור על המוזיקה - ומפספס את מה שבין השורות, אולי זה הרעיון - שפשוט מיצה את עצמו, ואולי זה אני. זה לא שלא צחקתי ושאין בספר דברים חכמים - אבל לענ"ד הוא לא מוצלח במיוחד. ואם מישהו טרם קרא את 12 כיסאות הנהדר - רוצו לקרוא! זה ספר אדיר (ואני ממש לא פריק של ספרות רוסית קלאסית). אני ממליץ על הספר בהוצאת כרמל בתרגומה של דינה מרקון.
עגל הזהבאיליה אילף0שלום רב לכל הקוראים, הוצאת "ספרות יפה" שמחה להודיע על העלאת ספר השמע "שנים-עשר הכיסאות" ליוטיוב ("שנים-עשר הכיסאות" הוא הספר הראשון בדילוגיה על אוסטפ בנדר). ספר השמע הוקלט בספרייה המרכזית לעיוורים - ופרסומו ביוטיוב נעשה באישורה. כמו-כן העלינו כתוביות בעברית לסרט הרוסי "שנים-עשר הכיסאות". לצפייה בסרט - בקרו בדף הפייסבוק שלנו וחפשו את הפוסט המתאים. בברכה, צוות "ספרות יפה"
עגל הזהבאיליה אילף5כמאמר הפתגם הידוע - כל פירצה קוראת לגנב. למשל בסוף שנות העשרים של המאה העשרים חל חוק היובש בארצות הברית ונוכלי ארצות הברית עלו על זה בגדול וכך נוצרו המאפיות למיניהן. ברוסיה הסובייטית לעומת זאת שום איגוד כמו המאפיה לא יכול להתקיים בגלל נוכחותו המתמדת של האח הגדול (האמיתי, לא המטופש). אבל נוכלים תמיד יש, והפירצה שלהם ברוסיה היתה האנדרלמוסיה הביורוקרטית שאחרי המהפכה. אילף ופטרוב סיפרו את סיפורם ב"שנים עשר הכיסאות", התאהבו באוסטפ בנדר הנוכל החביב והמשכיל למדי, והפעם שלחו אותו לרוקן מיליונר צנוע וניסתר שחי חיי פקיד זוטר. כמו בספר הקודם גם הפעם זה סיפור מסעות והרפתקאות ברחבי רוסיה הגדולה ועד קזחסטן ודרך החיפוש אחרי השלל, אילף ושות' מבקרים וצוחקים על שלוחי המשטר והביורוקרטיה, על טיפוסים שונים ומה לא. בזהירות ובקטן הם מזכירים גם את ה"טיהורים" שנעשו בתקופה זו. כאלה הם הרוסים, גם בתקופות קשות הם מצאו על מה לחייך. אני ממליצה.
עגל הזהבאיליה אילף3עוד ספר מצחיק ומקסים של אילף ופטרוב, ההמשך לשניים-עשר הכסאות. לקרוא קודם את הראשון ולא לוותר על השני!
