הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 בדצמבר, 2013
ע"י שפי
ע"י שפי
בנוסף על העניין בספר "הכוזרי" שהוא יצירה פילוסופית מקורית וייחודית בקנה מידה עולמי, מן הראוי לשים לב לפרשנות המיוחדת של מיכה גודמן של שיטתו של ריה"ל. "הכוזרי" הוא כנראה הדיאלוג ההגותי העברי היחיד. גודמן מצביע על הדיאלוג הטקסטואלי (כלומר על כתיבת תוכן באמצעות דו-שיח מתמשך של שני צדדים) כעל שיטה להוראה שאיננה מכתיבה את התוכן הנלמד בצורה פשטנית ומפורשת. הדיאלוגים של אפלטון הם כנראה ניסיון דומה להצגה בלתי מכתיבה של תוכן. הרעיון שלא צריך להציג תוכן מפורש כדי שיהיה ניתן ללמוד אותו הוא דוגמה נהדרת לתיאוריה חינוכית שאיננה רואה בתלמיד כלי קיבול המתמלא בלמידתו, אלא אדם חושב שיוצר את ידיעתו בעצמו. בדומה לו, טען המהרש"א, כי עיקר הלימוד ונעשה בו הרושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד (בבא בתרא, דף י, ב). בכתיבה הלומד יוצר באופן חופשי תכנים. בדיאלוג התלמיד מוגבל קצת. אבל, בשתי השיטות, הלמידה היא יצירה אישית של התלמיד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת