בספר הזה גודמן מנתח מפרש ומעניק משמעות חדשה ורעננה מתאימה למאה העשרים ואחת ,לספרו המפורסם של ר' יהודה הלוי,הכוזרי, כמו שהוא עשה בספרו הקודם: "סודותיו של מורה הנבוכים".
הביסוס הספרותי לאגדה של יהודה הלוי בכוזרי הוא על "חליפת מכתבים בין אבן שפרוט לבין יוסף מלך כוזר כמה מאות שנים קודם לחיי הלוי. מלך בשם בולן שהחליט להמר את דתו ,הוא גילה את היהדות והתגייר . ר' יהודה הלוי הפך חומר זה לאגדה עליה הוסיף מפרי דמיונו. מהדורה קודמת ליצירה זו נקראת בשם : "ספר הטענה והראיה לדת המושפלת" ובשמו הידוע הכוזרי. הספר מתחיל בשאלה של המלך שנתגלה לו בחלום מלאך ואמר לו : כוונתך רצויה בעיני אלוהים ,אך מעשיך אינם ראויים ורצויים. לכן המלך הלך לחפש אחר המעשה הראוי באמצעות חיפוש רוחני כפי שבא לידי ביטוי בספר.
הכוזרי הוא ספר הגותי פולמוסי המופיע בצורת דיאלוג, המגן על היהדות מפני מבקריה השונים, זאת לפי דעתו של גודמן , מטרתו המקורית של הלוי היתה לשנות את הקורא (זו יומרה שכיום סופרים ופילוסופים אינם מאמינים כך), ולשכנע את הקורא שהיהדות היא הדת הרצויה. גודמן מציע קריאה חדשה את ספר הכוזרי : שהוא ספר דיאלוג, "ז"א הספר הוא זירה פומבית להתחבטות פנימית"
גודמן גם משווה בין ספרו של הרמב"ם לבין הכוזרי בנקודות שונות ברעיונותיהם הפילוסופיים. רמב"ם הרציונלי והלוי ההיפך ממנו. לדעתו של גודמן : " כל ההגות היהודית נמצאת בתווך שבין הפרדיגמה של מורה נבוכים ובין הפרדיגמה של הכוזרי"
למדתי משהו חדש ומעניין : מאיפה נובע ההרגל להתנועע בתפילה (מאמר ב' עט'): בעידן שקדם לדפוס נכתבו ספרי התפילה בכתב יד והיו נדירים .לכן מספר קוראים חלקו את אותו הספר לכן היו הקוראים מתקרבים לטכסט ומתרחקים לסירוגין- התנדנדו, כך הפך הצורך להרגל ונמשך גם כשעמד מתפלל יחיד מול הסידור.- אהבתי !
בשיחות העמוקות שמנהלים המלך והחבר , באים לידי דיון נושאים פילוסופיים וענינים שונים כמו : סגפנות ושליטה, אלוהים(כבורא, כל מה שברא הוא טוב ויש לו תפקיד. יש חיבור בין האדם לאל ,רק שהאדם קטן מלהבין את שלמות הקשר), מהות האדם(שני ערוצי הכרה: עדויות חושים ומסקנות התבונה, נגד הסגפנות), הנבואה, טעמי המצוות (מטרתן לאזן את האדם ולוודא שישים האדם לב להנאות החיים ויברך עליהם ),סגולת ישראל וארץ ישראל, הגלות ועוד נושאים.
פעם אחרונה שקראתי את הכוזרי היה בתיכון (שזה היה מזמן). נהניתי לחזור לספר הזה בעזרתו ובהדרכתו של גודמן וזכיתי להבנה ופירוש מעמיק שלא היה לי בעבר. יש לי ניחוש קטן , שספרו הבא של מיכה גודמן אולי יהיה על ר' סעדיה גאון.















