יוסף דן

יוסף דן

סופר


יוסף דן הוא פרופסור (אמריטוס) למחשבת ישראל ובעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים.
חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ"ז.
לימד באוניברסיטה העברית מאז שנת תשכ"ג.
פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחומי המיסטיקה היהודית ומחשבת ישראל.
שימש פרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות, ובהן בברלין, לונדון, ברקלי, קולומביה, הרווארד ובראון.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (43):
ספרים שקראתי, קראתי, מדע פופולרי, מדע + פילוסופיה ++, יודאיקה, יהדות, היסטוריה, DHL, הגיגים ופילוסופיה, מסקרן, לקנות בהזדמנות, הנה למדתי משהו חדש, ספרים שקניתי על הדרך בלי כוונה, תנך- וספרות תנכית, היסטוריה של עם ישראל, ספרי עיון, אוניברסיטה משודרת, הגות, יהדות ומחשבת ישראל, יודאיקה, עוד ...
1.
בתקופה שבין המאה השלישית לספירה למאה השביעית, היא תקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים, נוצרה בחוגי חכמים יהודיים בארץ ישראל ובבבל ספרות מיסטית ענפה ומגוונת, הכוללת למעלה מעשרים חיבורים שהגיעו אלינו. ספרות זו מבונה בדרך בלל "ספרות ההיכלות והמרכבה", וכוללת תיאורים מפורטים של התעלות מיסטית רוחנית ופגישותיהם של מיסטיקנים עם כוחות עליונים, עם עולם האלוהות ואף את מעמדם לפני האל עצמו. בספרות זו בלולים גם דיונים בבריאת העולם ("מעשה בראשית") ובדרכי ההשגחה האלוהית, וכן יסודות מאגיים מובהקים. הפרקים הכלולים בספר זה מציגים את תולדותיו של זרם מיסטי זה מנקודת ראות היסטורית, ודנים ביחסיו עם זרמים וכיתות מקבילים ביהדות ומחוצה לה, וכן יש בהם סקירות על החיבורים והרעיונות העיקריים שהגיעו לידינו, שרידי מפעלו של חוג מיסטי עשיר ותוסס שהנחיל רבים מציורי ה־יסוד שלו למיסטיקנים היהודיים בימי הביניים....

2.
המסה המובאת בספר זה מציגה מבט היסטורי על תולדותיה של האפוקליפסה ביהדות ובנצרות במשך יותר מאלפיים שנה. זהו הרקע להבנת הדחפים האפוקליפטיים המאפיינים את הדורות האחרונים, ולניסיון לצפות את העתיד להתרחש בתחום זה במאה הבאה. חזיונות אחרית-הימים בדתות הגדולות יונקים את השראתם מן התפישה ההיסטורית המוצגת בספר בראשית, לפיה חץ-הזמן מוביל במישרין מן הראשית אל האחרית. החיבור ביניהן מבטא את התוכנית האלוהית של הבריאה. תפישה זו מאפשרת חלוקת ההיסטוריה לפרקי-זמן קצובים ומנומקים, מעין "ששת אלפים שנה קיים העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח", והתפתחותן של ספקולציות מפורטות לגבי העתיד להתרחש בפרקי-הזמן הבאים. הדבר המאפיין ביותר את השנים האחרונות הוא התמוטטותה של האמונה בחץ הזמן ההיסטורי. ללא תפישה תכליתית של ההיסטוריה, לא תיתכן עוד אפוקליפסה מן הסוגים המסורתיים. ...

3.
4.
``חסידות אשכנז`` הוא כינוי לקבוצה של חוגים שהתפתחו בגרמניה, באזור הריינוס וממזרח לו, במחצית השנייה של המאה ה12- וראשית המאה ה13-, ועסקו בהגות מקורית וחדשנית בתחומי תורת הסוד והאלוהות ותורת המוסר. כתביהם השפיעו השפעה ניכרת על עיצוב עולמה הרוחני של יהדות אשכנז בימי הביניים. בעלי הסוד ביניהם ניסחו תפיסות חדשות של תורת האלוהות, הנבואה, תורת הנפש, בריאת העולם, כוחות הרע ועוד. וכתבי המוסר שלהם הורו דרך להתמודדות רוחנית עם האתגרים של התקופה, ובראשם - הפרעות החוזרות ונשנות של נושאי הצלב בקהילות ישראל. תורת המוסר שהתגבשה ב``ספר חסידים`` לר` יהודה החסיד התפשטה במאות השנים שלאחר מכן השתלבה בתורות המוסר שפותחו במקביל בספרד, ואילו תורת הסוד של חסידי אשכנז השתלבה מסוף המאה הי``ג במיסטיקה הקבלית....

5.
המאורעות של השנים האחונות הבליטו בבירור כי המשיחיות איננה רק תופעה של העבר היהודי המסורתי, אלא יש לה גם שייכות ורלוונטיות להווה של סוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. הערגה המשיחית ממשיכה לפעום בליבותיהם של יהודים, וכשהיא מתמקדת באישיות או המאורע מסוימים היא יכולה גם כיום להשפיע על ההיסטוריה. ספר זה מציג את תולדותיה של המשיחיות היהודית בתקופה החדשה, מההתעוררות המחודשת של בעקבות גירוש ספרד, דרך התנועה השבתאית ושלוחותיה, ועד התנועה החסידית, שבה לבשה המשיחיות גוונים שונים - במישנותיהם של הבעש"ט של ר' נחמן מברסלב ושל ר' מנחם מנדל שניאורסון, המנהיג האחרון של חב"ד. תוך כדי כך נידונים כמה מאפיינים עקרוניים של התופעה המשיחית ושל יחסיה עם המיסטיקה היהודית לדורותיה. פרופ' יוסף דן הוא בעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. מלמד באוניברסיטה מאז 1958. שימש כפרופסור - אורח באוניברסיטאות ברקלי, קולומביה, בראון, פרינסטון, הרווארד, לונדון ועוד, ופרופ' אורח קבוע באוניברסיטה החופשית של ברלין. פרסם למעלה מארבעים ספרים, ביניהם לאחרונה: 'על הקדושה' בהוצאת מאגנס (תשנ"ז), 'הקבלה הנוצרית' הוצאת הארוורד (1998), וארבעה כרכים: 'המיסטיקה היהודית הקדומה' (באנגלית) הוצאת אהרונסון בארה"ב (1998) . בפירסומי האוניברסיטה המשודרת יצאו לאור: 'המיסטיקה היהודית הקדומה' (תשמ"ט) ו'חסידות אשכנז' (תשנ"ב). חתן פרס ישראל במחשבת ישראל, תשנ"ז....

6.
תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" - הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה), ואת "מעשה מרכבה" - תורת האלוהות. מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית - ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו בתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות - בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה - העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי עוסק בבעלי הסוד בתקופת הגאונים ובמאות הי"א והי"ב. יוסף דן הוא פרופסור (אמריטוס) למחשבת ישראל ובעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ"ז. לימד באוניברסיטה העברית מאז שנת תשכ"ג. פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחומי המיסטיקה היהודית ומחשבת ישראל. שימש פרופסור-אורח באוניברסיטת שונות, ובהן ברלין, לונדון, ברקלי, קולומביה, הרווארד ובראון....

7.
ספר זה נועד לבחון מחדש מושגי יסוד בהוויה הדתית היהודית לאורן של התפתחויות מהפכניות בדור האחרון במחשבה האירופית והאמריקנית לגבי תופעות לשוניות, רעיוניות והיסטוריות. הפרובלמטיזציה של תפיסת הטקסט, הלשון וההבעה אינה מאפשרת המשך הדיון בטקסטים דתיים בדרך שהיתה נקוטה בידי חוקרים שתפיסת עולמם התגבשה בתחומי ההשכלה והמודרניזם. ההעברה הבלתי ביקורתית של מושגים כגון דת, לשון, קדושה, מיסטיקה ומוסר מרקעם התרבותי הנוצרי אל חקר היהדות נעשתה אבסורדית בשעה שמושגים אלה איבדו את משמעותם בתחום שבו התהוו. הבדל עמוק קיים בין תפיסת הלשון ביהדות לבין זו שבנצרות: היהדות רואה בלשון הקודש תופעה אלוהית שקדמה לעולם ושמכוחה נברא העולם: הנצרות אימצה לשונות קיימות, יוונית ולטינית, ומשום כך תפיסת הלשון העברית מיוסדת על ההכרה באין סופיות המשמעות הגנוזה בביטוי הלשוני, בעוד שבנצרות יש חתירה לקבוצת משמעויות מגובשת. מכאן שהיחס אל הטקסט המקודש והעיצובים הלשוניים בתחומי המיסטיקה והמוסר התפתחו בכיוונים נפרדים. פרקי הספר מבררים מחדש את היחס בין מיסטיקה לבין מוסר, בין קבלה לבין מיסטיקה, את מעמדה של התפילה ואת ההתקדשות העצמית במעשה הדתי והמוסרי ובתהליך התשובה, ומעמידים תמונה מחודשת של העצמה הרוחנית שבתפיסת הקדושה ביהדות. פרופ` יוסף דן, חתן פרס ישראל לחכמת ישראל, הוא בעל הקתדרה לקבלה ע``ש גרשם שלום באוניברסיטה העברית, ובה הוא מלמד מאז שנת תשי``ט. בין ספריו: תורת הסוד של חסידות אשכנז (תשכ``ח), ספרות המוסר והדרוש (תשל``ה), המיסטיקה העברית הקדומה (תשמ``ד). הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות בחו``ל (ברקלי, קולומביה, בראון, הרווארד ועוד) ופרסם ספרים בארצות הברית....

8.
בדורות האחרונים ביקשו היסטוריונים לשוות למקצועם אופי מדעי, ולהציג את ההיסטוריה כמושתתת על מערכת חוקים קבועה. גישה זו עברה מן העולם בשלהי המאה העשרים, בין האשר בעקבות הביקורת החריפה על הכתיבה ההיסטורית שמתחו הזרמים השונים של הפוסט-מודרניזם. פרופסור יוסף דן, אחד המומחים הגדולים בעולם לקבלה ולחסידות, מציע לראות בתורת הכאוס מקבילה מדעית לחקר ההיסטוריה - יש בהיסטוריה תבניות קרובות זו לזו, שלעולם אינן חוזרות על עצמן בדיוק, ואין כל אפשרות לקבוע חוקים המנבאים את העתיד. קובץ המאמרים תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה עוסק בהתמודדות המחקר ההיסטורי והספרות היפה עם המציאות הרוחנית והרעיונית של ראשית המאה העשרים ואחת. במסגרת זו נבחנות בצורה בהירה ומאירת עיניים משנותיהם של סופרים והוגי דעות מליוטאר ויונג ועד אומברטו אקו, ומוצגות דוגמאות מרתקות, בין השאר מיצירותיהם של אהרון אפלפלד, פיליפ רות והזמרת מדונה....

9.
10.
פרופסור יוסף דן, חתן פרס ישראל ואחד המומחים הגדולים בעולם בחקר הקבלה והחסידות, מפגיש אותנו עם מחוז ספרותי-חווייתי שאינו מוכר דיו. הוא דולה עבורנו פנינים מאוצר היצירה המיסטית העברית לדורותיה, פרי חזיונותיהם של עשרות יוצרים, חלקם ידועים ונרצים וחלקם אנונימיים. "הלב והמעיין" הוא אפוא ספר שעניינו הפריצה וההרחבה של התודעה והחוויה האנושיות השגורות והשגרתיות, וזהו יסוד מקוריותו וחשיבותו הרבה. חשיבותו של הספר נובעת גם מן ההרחבה המשתמעת באשר להרכבו וגבולותיו של מרחב היצירה הספרותית העברית....

11.
תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי עוסק בחוג המקובלים בגירונה. תוכן העניינים: כרך שמיני: חוג המקובלים בגירונה פרק ראשון: חוג גירונה – דמותו ההיסטורית 9 א. מעמדם של מקובלי גירונה בתרבות זמנם 9 ב. יצירתם הספרותית של מקובלי גירונה 15 ג. הרמב"ן 22 ד. ר' יונה גירונדי 28 ה. המקורות, מקור הסמכות ומעמדה של תורת הסוד 32 ו. השאלה המתודית – יחידת היסוד ההיסטורית 39 פרק שני: הרמב"ם – בעל סוד? מקובל? מיסטיקן? 45 א. סוד ואזוטריקה 45 ב. ההיה הרמב"ם מקובל? 53 ג. היה הרמב"ם מיסטיקן? 61 פרק שלישי: מקובלי גירונה והפולמוס על כתבי הרמב"ם 70 א. בצילו של הנשר הגדול 70 ב. הפולמוס על תורת הרמב"ם 73 ג. הפולמוס וחלקם של מקובלי גירונה במהלכו 76 ד. איגרת הרמב"ן – "בטרם אענה אני שוגג" 79 ה. תורת הקבלה והפולמוס בספר "שער השמים" לר' יעקב בן ששת 85 ו. אגרות הרמב"ן בפרשת הפסילה של משפחתו 92 ז. האם הקבלה היא ריאקציה לרציונאליזם? 98 ח. בין תורת הריבוד באלוהות לתורת הספירות 106 פרק רביעי: משנתו הקבלית של ר' עזרא מגירונה 114 א. פרשנות על דרך הסוד – הקדמת ר' עזרא לפירוש שיר השירים 114 ב. משל ונמשל, נגלה ונסתר 118 ג. סודות מעשה בראשית 122 ד. טעמי המצוות 127 ה. השם המפורש ובעיית ההתגלות – אגרות ר' עזרא לר' אברהם 130 פרק חמישי: אמונה וכפירה במשנתו של ר' עזריאל 141 א. הבורא יש מאין 141 ב. סוגי הכפירה 144 ג. אמונותיהם של המינים 148 ד. דרך האמונה 153 פרק שישי: "שער השואל" לר' עזריאל 160 א. תורת הקבלה ב"דרך השכל" 160 ב. תורת הספירות מחוייבת מכוח ההיגיון 163 ג. תורת הספירות בכתובים ובמדרשים 173 ד. כינויי הספירות בפסוקי המקרא 178 פרק שביעי: האלוהות, העולמות, ההיסטוריה וההתגלות – אגרתו של ר' עזריאל לבורגוס 182 א. האלוהות וכוחותיה 182 ב. האלוהות, האדם והחטא 187 ג. מן החטא אל הגאולה 193 ד. גאולה, נבואה והתעלותו של האדם 196 פרק שמיני: פירושי האגדות לר' עזרא ולר' עזריאל 203 א. אופיו של פירוש האגדות לר' עזרא 203 ב. מעמדם של ספר הבהיר וספר יצירה 206 ג. סוד "אמן" 209 ד. המידות האלוהיות ומעשה בראשית 215 ה. מעשה בראשית בפירוש האגדות 221 ו. האור והמים 226 ז. הנבואה 229 ח. קדמות התורה ומשמעות הזמן 231 פרק תשיעי: פירושי התפילות וסוד הקורבנות 239 א. מעמדו ההיסטורי של פירוש התפילות לר' עזריאל 239 ב. סוד התפילה לר' אברהם חזן 244 ג. דרכי התפילה לר' עזריאל 246 ד. פירוש התפילות לר' יהודה בן יקר 247 ה. פירוש הקדושה לר' עזריאל 248 ו. סוד הקורבנות לר' עזריאל על רקע הפולמוס על הפילוסופיה 250 ז. משמעותו של הקרבן 254 ח. הקרבנות ועולם הספירות האלוהיות 258 ט. תפיסת הדביקות בחוג גירונה – לתולדות המחקר 262 י. סוד הדביקות 267 פרק עשירי: תורת הרע – ר' עזרא, ר' עזריאל והרמב"ן ותורת השמיטות 275 א. סוד עץ הדעת 281 ב. מקור הרע במעשה בראשית 281 ג. הרמב"ן – סמאל, שדים, כשפים ותורת הרע 284 ד. שאלת תורת השמיטות 294 ה. סוד העיבור 298 פרק אחד-עשר: פירושי מקובלי גירונה לספר יצירה 303 א. פירושו של ר' עזרא (או ר' עזריאל) 303 ב. תיאור הספירות והשתלשלותן 310 ג. פירוש ספר יצירה לרמב"ן 317 ד. מערכת הספירות לפי פירוש הרמב"ן 323 פרק שנים עשר: מסודות הרמב"ן בפירושו על התורה 330 א. תפיסת התורה ואופיו של הפירוש 330 ב. התורה ושמות האל 335 ג. תורת הסוד בפירוש התורה 341 ד. מעשה בראשית 342 ה. "נוסח קודם" של פירוש הרמב"ן למעשה בראשית 348 ו. הפולמוס על משמעות השם המפורש 351 ז. ראשית העולם ואחריתו בדרשת הרמב"ן על קהלת 357 ח. הוכחת חידוש העולם בדרשה "תורת ה' תמימה" 361 ט. הקבלה בפירושי הרמב"ן לספר איוב 365 פרק שלושה עשר: האסכטולוגיה – שער הגמול לרמב"ן 371 א. תורת עולם הנשמות 371 ב. שכר ועונש – השלבים בתהליך ומעמדו של הגיהנם 374 ג. שכר הצדיקים בעולם הנשמות 384 ד. יום הדין והעולם הבא 390 ה. התעלות, השגה ודביקות 396 ו. הפולמוס על תחיית המתים 399 ז. חישוב הקץ – פירוש הרמב"ן לספר דניאל 405 פרק ארבעה עשר: סודות מעשה בראשית בדורו של הרמב"ן – ר' יעקב בן ששת, ר' יוסף בן שמואל ור' ברזילי 413 א. ספר משיב דברים נכוחים – הפולמוס נגד המתפלספים 413 ב. מעשה בראשית 418 ג. הבריאה ושאלת החומר הקדמון 424 ד. 'יקוו המים' – הבריאה, הטבע והנס 431 ה. סוד מעשה בראשית ליוסף בן שמואל 436 ו. פירוש הספירות לר' ברזילי מגירונה 441 פרק חמישה עשר: קבלה ומוסר – ספר "האמונה והבטחון" 449 א. החיבור ומעמדו בתולדות תורת הסוד 449 ב. היסודות הקבליים וכוונת התפילה 451 ג. האדם, האלוהות ומשמעות המצוות 459 פרק שישה-עשר: אחרי הרמב"ן 465 קיצורים ביבליוגרפיים כלליים 473 מפתחות 475 א. שמות 475 ב. חיבורים 481 ג. מקומות 487...

12.
עלילותיו של אלכסנדר הגדול נעשו חומר לסיפורי אגדות עוד בתקופה העתיקה, ובימי הביניים פשטו בנוסחאות שונות ונפוצו בכל הלשונות ששימשו בספרות באותה תקופה, וזו הרומנסאה של אלכסנדר, כפי שנודעה בתולדות הספרות. רומאנסה זו מספרת על לידתו הפלאית של אלכסנדר, בנו של המכשף נוקטניבור, על מלחמותיו וכיבושיו ברחבי תבל, ועל מפלצות ויצורים מוזרים שנקרו על דרכו של הכובש. מוגשות בזה לקורא שתיים מתוך הנוסחאות העבריות של הרומאנסה. האחת היא תרגום של הנוסחה הנפוצה ביותר בימי הביניים, ובשניה - עיבוד עברי מקורי של עלילות הגיבור הקדמון. הקדים מבוא מקיף, כתב הערות וצירף רשימת מקורות ונספחים יוסף דן....

13.
14.
15.
16.
על גרשם שלום כולל תריסר מאמרים על תחומי פעילותו העיקריים של גרשם שלום: המחקר ההיסטורי בתולדות תורת הסוד היהודית ושלוחותיה; ההוראה באוניברסיטה העברית ותרומתו להתפתחותה של האקדמיה הישראלית; והקמת ספרייה של הכתבים הנדפסים בתורת הסוד היהודית. המאמרים עוסקים בסוגיות מרכזיות במשנתו ההיסטורית של שלום: תפיסת נתיבי הסימבוליקה הקבלית, התמודדות עם חידותיו של ספר הבהיר, הקבלה הנוצרית, והשבתאות ומעמדה בתולדותיו של עם ישראל. שני מאמרים דנים בגישתו של שלום לעבודתו המחקרית, מבחינה מתודית ומבחינה עניינית, ומציגים את תפיסתו של שלום לגבי ייעודו של המחקר המדעי. כימות דור חלפו מאז פטירתו של גרשם שלום בשנת 1982 והעניין באיש ובמשנתו איננו דועך. אנו עדים לזרם של פרסומים ממחקריו, מאיגרותיו ומיומניו, מכאן, ולמחקרים על סוגיות מרכזיות במשנתו, מכאן, בעיקר באירופה ובארצות הברית. קובץ זה נועד להציג היבטים אחדים בעבודתו, והוא מיוסד גם על ההיכרות האישית של המחבר עם שלום ועל העבודה לצִדו במשך עשרות שנים. הפרסום המחודש של מאמרים אלה יסייע להעמקת ההבנה של תרומתו הייחודית של גרשם שלום לתרבות ולמדע בישראל במאה העשרים. תוכן הענינים: פרק ראשון: משנתו ההיסטורית של גרשם שלום פרק שני: ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית פרק שלישי: גרשם שלום ולימודי הקבלה באוניברסיטה העברית פרק רביעי: הספר שבו נפרדו דרכיהם של החוקר והמקובל פרק חמישי: גרשם שלום בין היסטוריה להיסטוריוסופיה פרק שישי: מן הסמל אל המסומל: להבנת 'עשרה מאמרים בלתי היסטוריים מעל הקבלה' לגרשם שלום פרק שביעי: האם היה גרשם שלום חוקר קבלה או סניגור הציונות? פרק שמיני: גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת' פרק תשיעי: גרשם שלום וחידת ספר הבהיר פרק עשירי: גרשם שלום בבי שותפי: עיון בספרים חדשים על גרשם שלום פרק אחד-עשר: קבלה, קבלה נוצרית וחקר הקבלה פרק שנים עשר: השבתאות והעידן החדש בתולדות ישראל...

17.
כרך ה: חוגיהם של בעלי הסוד באשכנז, חוג משפחת קלונימוס כרך ו: ר´ אלעזר מוורמס וחוגו, בעלי הסוד האחרים תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרכים הנוכחיים עוסקים בבעלי הסוד באשכנז, בחוג משפחת קלונימוס ובר´ אליעזר מוורמס. יוסף דן הוא פרופסור (אמריטוס) למחשבת ישראל ובעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ"ז. לימד באוניברסיטה העברית מאז שנת תשכ"ג. פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחומי המיסטיקה היהודית ומחשבת ישראל. שימש פרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות, ובהן בברלין, לונדון, ברקלי, קולומביה, הרווארד ובראון. ...

18.
גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי היא סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולטים בתולדות ישראל בשדה המחשבה, ההלכה והתרבות. החיבורים מתרכזים בשני תחומים: תולדות החיים והסיפור האנושי, תוך הדגשת חשיבותה של האישיות על רקע זמנה ומקומה. והיצירה הספרותית והרוחנית, תוך הדגשת תכניה, תרומתה הייחודית והשפעתה לדורות. החיבורים עוסקים באישים שפעלו למן העת העתיקה ועד המאה העשרים. מטבע הדברים, לא נכללו בסדרה כל גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי אלא דמויות נבחרות, שתרמו תרומה מכרעת לתרבות ישראל וטבעו חותם ניכר לדורות. "משה מנדלסון" סיפור חייו של הפילוסוף מברלין, היהודי המפורסם ביותר במאה ה-18, פותח צוהר לאתגרים שהעמיד העידן המודרני בפני היהודים. הגותו מציינת את ראשיתה של מחשבה יהודית הומניסטית וליברלית המבקשת לקדם ערכים של סובלנות דתית ושל חברה רב תרבותית המפרשת את היהדות לפי אמות מידה רציונליסטיות ומוסריות. הביוגרפיה הנוכחית נכתבה תוך הקשבה לקולו הגלוי והסמוי של מנדלסון, והיא חושפת את המתח הטרגי שבין הלוחם הליברלי של הנאורות לבין האדם שידו קצרה נוכח כוחן בגדול של קנאות ודעות קדומות....

19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
ר' יהודה החסיד חי במחצית השנייה של המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13, בתקופה מכרעה בתולדותיה של יהדות אשכנזי, לאחר גלים של פרעות ורציחות מידי הצלבנים. דמותו נשמרה בזיכרון ההיסטורי יהודי כדמות מיוחדת במינה, וסביבו נכרכו אגדות שהילכו קסם על הדורות הבאים. מעמדו של ר' יהודה החסיד בהתנהגתה של יהדות אשכנז באותה תקופה אינו מוטל בספק, אך הפרטים על חייו מעטים עד מאוד. מה ידוע לנו עליו, על יצירתו ועל תנועתו? מהי 'חסידות אשכנז'? מה טיבו של 'ספר חסידים' ? אילו ספרים כתב ומה הייתה דרכו המחשבתית? על שאלות אלה ואחרות בא לענות הספר שלפנינו....

30.
31.
32.
33.
ר` יהודה החסיד חי במחצית השנייה של המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13, בתקופה מכרעה בתולדותיה של יהדות אשכנזי, לאחר גלים של פרעות ורציחות מידי הצלבנים. דמותו נשמרה בזיכרון ההיסטורי יהודי כדמות מיוחדת במינה, וסביבו נכרכו אגדות שהילכו קסם על הדורות הבאים. מעמדו של ר` יהודה החסיד בהתנהגתה של יהדות אשכנז באותה תקופה אינו מוטל בספק, אך הפרטים על חייו מעטים עד מאוד. מה ידוע לנו עליו, על יצירתו ועל תנועתו? מהי `חסידות אשכנז`? מה טיבו של `ספר חסידים` ? אילו ספרים כתב ומה הייתה דרכו המחשבתית? על שאלות אלה ואחרות בא לענות הספר שלפנינו....

34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.

"אל תסתכל בקנקן" אמר רבי יוסי, והוא צדק, כי בחירת הקנקן (ציור הכריכה) של הספר הזה מוזרה ותמוהה. ציור זה, שרומז לאישה מפתה, לא מתאים כלל לספר שע... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מהנה ומעשיר, למרות שהוא מאד לא קל לקריאה למישהו כמוני. מישהו כמוני זה אחד שגדל כילד בקיבוץ ומעולם לא ביצע תהליך של התקרבות לדת, לא לכיו... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
'ההיסטוריה היא כמו חוף ים- כל חופי הים דומים דמיון רב אך כל חוף שונה ממשנהו'. כך מתאר יוסף דן את מחקר ההיסטוריה שלעולם חוזרת ולעולם נשנית. לד... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
סקירה מאוד מרתקת על התפתחותה של המיסטיקה העברית במאות הראשונות לספירה. כשמדברים על מיסטיקה של עם ישראל, לרוב עולה לראש אסוציאציה מתבקשת ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
אפילו אם אתה מאמין שספר הזוהר נכתב על ידי רבי שמעון בן יוחאי (אך העובדה שכל גדולי ישראל כמו רמב"ם, רש"י, רס"ג וכו' התעלמו ממנו לחלוטין ולא הזכ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
זה הספר השני שאני קורא מפרי עטו של יוסף דן. רכשתי אותו אתמול ולא הנחתי לו. ההתעניינות שלי בספר היא מגמתית ולכן דלגתי על חמישה פרקים, אותם אק... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ