זה הספר השני שאני קורא מפרי עטו של יוסף דן. רכשתי אותו אתמול ולא הנחתי לו. ההתעניינות שלי בספר היא מגמתית ולכן דלגתי על חמישה פרקים, אותם אקרא בעץיד הקרוב. כרגע העניין שלי בספר נבע ממאמר שאני כותב על היסודות האפוקליפטיים שתחום המחשבים בחינוך רווי בהם. לכן, התעניינתי לקרוא על התנועות האפוקליפטיות הראשונות, על מאפייני האפוקליפטיקה, ובעיקר על המגמות האפוקליפטיות החילוניות מהמאה השמונה עשרה ועד לימינו. כך קראתי למעלה מתשעה פרקים וחושבני שאוכל לחלוק אתכם את רשמי.
יוסף דן כותב בצורה מעולה וברורה. לפעמים הוא נאלץ לצטט מקורות כבדים וקשים (כמו דברי מורי, פרופ' רוטנשטרייך, על הגל שלא יכולתי להבין, וגם לא הבנתי כאשר הייתי תלמיד שלו...) אבל כאשר הוא כותב, הרי שמבלי להוריד את רמת התוכן, יוסף דן, כותב בצורה שפשוט תענוג לקרוא אותו. הוא מציג תובנות מדהימות על הדרכים שבהן פעלו תנועות שונות שהשפעתן עדיין ניכרת גם בימינו: הרעיונות הנבובים של המהפכה הסוציאליסטית, תפיסת המדע ו"בשיטה המדעית" במדעי החברה, ועוד.
הניתוח שלו את הציונות כתנועה אוטופיסטית הוא מדהים. הפרטים שהוא מספק בדבר התפתחות האנטישמיות בארופה הם מעוררי מחשבה.
חבל רק שבזמנו הוא לא הבין ש"באג אלפיים" היה תעלול להוצאת כסף מבורים, ומדי פעם הוא שוגה ביחס למשמעותה של תורת הקוואנטים (היא ספקה לפיסיקה יתר דיוק ולא חסר דיוק) והשימוש שלו במונח "מושג" אינו הולם את רמת הספר.
למרות כל זאת, הספר מעולה ואני ממליץ עליו בחום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
