ביקורת ספרותית על שפת הפרחים מאת ונסה דיפנבאו
ספר מעולה

---

שפת הפרחים הינה שפה מיוחדת במינה. בשפה זו לכל פרח ישנה משמעות אחרת. כל פרח מבטא תחושה או מצב.
ויקטוריה יודעת את שפת הפרחים. אך זו השפה היחידה אותה היא יודעת לדבר.
ויקטוריה היא ילדת אומנה שכל חייה עברו עליה בסבל. ועז מגיע הרגע וגם האדם שרוצה להעניק לה אהבה - אך היא כבר מזמן שכחה איך מדברים בשפת בני האדם.
לאט לאט, כשהיא נעה קדימה ואחורה היא מנסה לשוב ולהבין איך בני אדם רגילים מדברים.
ובינות לניסיונות הללו היא לומדת את שפת הפרחים הדוממים-חיים. שפה של עצמים שלעולם לא יפפגעות בה. שלעולם יקשיבו לה ולעולם יאהבו אותה. ללא מילים. רק על ידי סימנים ומשמעויות נסתרות

הספר אכזרי בכנותו. קשה בהרבה נקודות.
וויקטוריה לא קלה. אדרבה - היא קשה מאוד. היא כואבת, סגורה - ואז נפתחת. לאט לאט.
קשה שלא לשנוא אותה. קשה שלא לאהוב אותה.
אבל היא משתדלת.
ספר מעולה.

» ביקורות נוספות של חמינה
» ביקורות נוספות על שפת הפרחים