חלפו שלושה חודשים מאז קראתי ורכשתי את הכרך הראשון בסידרת סנדמן והנה התבשרתי על צאת הכרך השני בסידרה.
אני כמובן לא חשבתי פעמיים..פעמיים? לא חשבתי אפילו פעם אחת אלא מיד אצתי רצתי כחץ מקשת לרכוש את סנדמן 2. לא התאכזבתי!
זהו המשך ישיר של הכרך הקודם, והוא מדלג בקלילות מסיוט לסיוט, אכזרי ואפל ונורא מקודמו. שטוף בנהרות דם ומיתות משונות הנכפות על אנשים, בעוד הסיוטים יוצאים מכלל שליטה.
ומוכיח עד כמה עלולים אנשים להיות אכזריים אם רק תתן בידם כוח שאינו שלהם,
כוח ללא מידה של שליטה עצמית.
מורפאוס, הוא אדון החלומות, מחפש את אבן האודם שנגזלה ממנו בעת שנלכד (בכרך הראשון)
הוא מוצא אותה אבל...
את דרכו וסיפורו אני משאירה לכם לקרוא, לראות את האיורים, להנות מהדמויות הנאספות מכל מקום אפשרי, ממיתולוגיות, מאגדות עם, מסרטים, מספרים. מטיילים בו כל מני איזכורים מתחומים רבים ושונים.
ובכל זאת אני מתפתה להוסיף דבר אחד קטן, באיור הכריכה מופיעה אחותו הגדולה של סנדמן,
היא מוות, וככל אחות גדולה היא מופיעה לנחם ולנזוף באחיה הקטן.
מה אומר ומה אדבר.. נהנתי בקריאה ראשונה... ושניה ושלישית ועוד היד נטויה.
הן ברור כשמש או כירח שקומיקס אינו ספר לקריאה בלבד, איוריו מעמיקים את ההבנה והתוכן, מעניקים לספר רובד נוסף.
ובמילה אחת - נפלא!
והנה הגיעה שעת חצות. השעה המתאימה ביותר לפרסום ביקורת על אדון החלומות, האין זאת?

















