ביקורת ספרותית על לפני המקום - ספריה לעם #578 מאת חיים באר
ספר טוב

---

אינני מהנשים המקפידות להתאפר; עבורי קוסמטיקה היא סוג של שפכטל לפנים.
קרם להחייאה, סרום ומייקאפ. איליינר, עפרון תוחם ומסקרה. ליפסטיק, סומק, ססעמק...
חברות מבלבלות אותי ואומרות שיש לי עיניים יפות ושפתיים חושניות ועצמות לחיים מצוינות אז למה בעצם לא להבליט את נתוני הטבעיים ולהיות אפילו יותר יפה ומושכת?
ואני שואלת: למה בעצם אני צריכה את זה? כל מי שמכירני כבר רגיל אלי ומי שעדיין לא ובשלבי היכרות מנסה אני ראשית להרשים באמצעות שיחה טובה ונותנת לכימיה לעשות את שאר העבודה.

עד שאני כבר מחליטה להטריח עצמי למחוזות הסופר-פארם האמריקאי ובוחנת את המותגים המגוונים, אני נדהמת לגלות כל פעם מחדש את התמחור השונה
על אותו מוצר, נניח צלליות לעיניים ישנן שתי תוויות מחיר:
לנקום 20$
אליזבט ארדן 15$
יש לעיתים והחברות יוצאות במבצעים שונים: 1+1 או 20% הנחה על כל הקרמים.

חוץ מחברה אחת.
שאנל. שאנל לעולם לא יוצאת במבצעים או הנחות. מוצריה עולים במחירם על כל שאר החברות.
לא תמצאו הטבות לחברי מועדון ורק לעיתים רחוקות אם בכלל, הם מחלקים דוגמיות.
שאנל היא העלית; מוקפדת, מדוייקת ולא מתפשרת.

שמרנית.
למה? ככה! את רוצה הנחות? לא בבית ספרנו

ואני, שמשתדלת להמנע משכבות של צבע על פני ומעדיפה את המראה הנטורלי עדיין לא חסינה לפגעי זמן וגיל ומחליטה שאם כבר אני רוכשת אילוזיה לפרצופי המזדקן מוטב ואקנה שאנל.
ומדוע תשאלו, הקורס המזורז לקוסמטיקה במדור לספרות?
משום שאת לפני המקום החליט באר ״לאפר״ הפעם במותג עממי יותר ונגיש לקהל הציבור הרחב.
הוא החליט לנטוש (אמנם לא לגמרי) את סיפורי החסידים ולהתמקד הפעם בנושא לא פחות חשוב מהיהדות: השואה, הזכרונות הכואבים ומה שריתקני במיוחד תחום הסחר בספרים נדירים, בבליופיליה: אהבת הספר כחפץ גשמי בעל איכויות אמנותיות ולא רק אהבת הקריאה בלבד (ציטוט מויקיפדיה, המושג היה חדש לי).
וואו, נסחפתי לעולם מדהים של תככים, מזימות, פוליטיקה, אנוכיות והרבה הרבה בדידות.
ולמרות שפעמים רבות חשתי כאילו אני קוראת ספר עיון אינפורמטיבי עדיין נהניתי ולא רציתי שיגמר.
השכלתי, הפנמתי ועשיתי בירורים נוספים אחרי הקריאה, רק כדי להיות בעיניינים.

קראתי או אולי שמעתי ראיון עם הסופר בו הוא אומר בפרוש כי התגמש בעת כתיבת הספר על מנת להתחשב בקהל הקוראים שאינו ידע את יוסף.
הוא אמר זאת בצער- מה ולא היה שלם עם החלטתו.

כאב לי לשמוע זאת.
בשבילי הוא עדיין ״שאנל״, יחודי ושונה בנוף הסופרים הישראלים אך אינני חושבת שזה מוריד מגדולתו לעשות ״הנחות״ מידי פעם, בפרט שכתיבתו עדיין יוצאת מן הכלל וללא כל דופי.
אני מכירה את התכונה הזאת, החמרה עצמית.
אני היחידה שעושה לעצמי חיים קשים, השאר פשוט מבחינים בזאת ופועלים כמראה.
לעיתים הקלילות פשוט הכרחית כדי לנשום באופן סדיר.
לייסר את עצמך תמיד אפשר וניתן.

את הספר קראתי לפני כחדשיים כשהקיץ היה בשיאו והקפדתי לשבת במרפסת ביתי עם משקה קר.
תיאורי אירופה הקרה רעננו אותי והעלו בי זכרונות מרירים מתוקים אודות חיי שם.

ספר מעניין, מרתק אך עדיין מוקפד ואף לא לרגע חשבתי שהתוכן ״פשוט״ אם כי בהחלט עשה עימי חסד
וזו היתה לי הפעם השניה מאז ״חבלים״ שכל כך נהניתי מהעלילה.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על לפני המקום - ספריה לעם #578