ביקורת ספרותית על עיר של מלאכים נופלים - בני הנפילים #4 מאת קסנדרה קלייר
ספר טוב

---

עיר של מלאכים נופלים בפני עצמו הוא ספר בסדר לא מאוד טוב אולי אם הוא היה בא סתם ככה אחרי עיר של אפר הוא אפילו לא היה מפריע לי אבל עיר של זכוכית זה הספר שבא לפניו ועיר של זכוכית זה הספר הכי טוב מכל הסדרה של בני הנפילים. אל תצפו ממנו להיות עיר של זכוכית כי הוא אפילו לא קרוב אליו הוא ספר מסוג שונה מאוד קודם כל הוא הרבה יותר רומנטי הוא מתעסק בהרבה שאלות שעוסקות באהבה ומה היא אהבה ובמערכות יחסים שונות שנמצאות בעלילה מהנישואים (הקצת תמוהים) של לוק וג'וסלין ועד ל"משולש אהבה" של סיימון, ואני לא אתחיל לדבר אפילו על האהבה בין ג'ייס לקליירי שהיא כמעט מרכז העניינים. והעלילה בו אחרת היא לא קצבית מאוד והקצב שלה הוא קצוב. וקבוע הרבה פעמים שקראתי ספרים לפעמים התחשק לי לקרוא קצת על היום יום של הדמיות בספרים לפעמים מה שהיה הופך אותי להכי מרוצה היה חתיכה מהשגרה של דמיות אהובות. וזה מה שמקבלים בעיקר במלאכים נופלים . יש בזה משהו מאוד מקסים לפעמים ולפעמים אתה פשוט מעביר עוד עמוד ועוד עמוד הדבר הכי דרסטי שקרה הוא שג'ייס יושב עם סיימון ואוכל מרק. ואז מגיע הקטע האחרון ובו חוזרים לקראת העמודים האחרונים של הספר לאווירת עיר של זכוכית, הכל קורה מהר והסצנה הטובה ביותר מתחילת הספר מתגבשת במהירות אל מול עיני הקורא . ובשורה האחרונה כמעט הספר עושה את הבלתי אפשרי כמעט הוא הופך את כל הספר למשמעותי וחשוב .
לסיום אם קראתם את עיר של זכוכית ואתם עדיין מוקסמים ממנו. חכו קצת כי זה ספר אחר לגמרי.

» ביקורות נוספות של מנטה
» ביקורות נוספות על עיר של מלאכים נופלים - בני הנפילים #4