ביקורת ספרותית על ההזדמנות האחרונה מאת הרלן קובן

---

האמת שלפני הספר הז לא קראתי אף ספר מתח 'רציני' טיילתי בין הז'אנרים מתחת לקטגוריה נוער.
מצאתי את עצמי תתעניינת בספרי מתח והחלטתי להשאיל את הספר הזה רק על פי שם המחבר שהתקשר לי בקונוטציה לספרי מתח. לא בגלל הכיתוב על הכריכה האחורית (שנראה לי די סטנדרטי והלוודי) או בגלל הכריכה (צהוב חלמון. בע.)
ראיתי שהוא ארוך ולקחתי אותו כדי שיהיה לי מה לקרוא בחופש. סיימתי אותו בסוף בשלושה ימים.
ולא סיימתי אותו כי הוא היה נורא סוחף. פשוט רציתי לדעת איך העלילה הזאת, שמסתבכת כל פעם יותר בתוך עצמה יכולה להיגמר בגבול הסביר בכלל.
אז כלל שהמשכתי לקרוא זה רק הסתבך יותר כל פעם שנראה שהעלילה הייתה קרובה לסיום הבטתי בגוש הדפים שעוד לא נקרא והבנתי כבר שזה רק ילך ויסתבך.
אבל ככל שהעלילה סבוכה והספר ארוך יש המון פרטים קטנים שמרוב שצריך לזכור אותם לא הצלחתי להביא את עצמי לנסות 'לחשוב' מי רצח את מוניה וכו' וכו'.
אז פשוט חכיתי שהספר יאכיל אותי בתשובות כי באמת לא הצלחתי לחשוב 'עם הספר' . ובסוף רק לקראת ה20-30 עמודים אחרונים שזה התחיל התבהר הפיתרון בסוף היה די פשוט אבל לא ממש משהו שהייתי יכולה להבין בעצמי גם אם הייתי יותר מתאמצת.

כן הצלחתי לגיבור של הספר (ששרוי גם הוא באי ודאות מעצבנת). אבל שאר הדמיות היו מעורפלות מדי וגם ככה הספר היה מתוסבך והדמיות לא ממש הקלו את זה.

אז בסה"כ הכל היו קטעים שהספר כן היה מותח אבל ממש לא כולו היו בו חלקים הרבה חלקים שנמרחו ושברו את המתח.
בסה"כ הכל קראתי כמה ספרים אחרים שמתחו אותי יותר (שאומנם סווגו כנוער ולא מתח אבל תפסו אותי יותר.) ובסה"כ הכל לא איבדתי רצון לקרוא ספרי מתח. אבל אולי אני צריכה לחפש משהו שקצת יותר קרוב אלי (קשה לי שאני כמעט בת 16 להתחבר לדמות של מישהו בן 30 עם ילדה ,אבל אני בטוחה שלהורה היה הרבה יותר קל להתחבר לזה)

בעיקרון אם אתם תוהים אם לקרוא את הספר הזה ואתם מחפשים לעצמכם איזה ספר מתח ראשון אולי עדיף שתחפשו משהו אחר.

» ביקורות נוספות של מנטה
» ביקורות נוספות על ההזדמנות האחרונה