ביקורת ספרותית על הפרדס של עקיבא מאת יוכי ברנדס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 בנובמבר, 2013
ע"י דורון נחמני


לאותם שגדלו בבתים שאינם שומרי-מצוות השמות הללו קשורים רק בקריאת ההגדה של פסח: רבי עקיבא, רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי טרפון, רבי אלעזר בן עזריה, אלישע בן אבויה, שמעון בן-זומא. במין ריטואל ריק מתוכן אנו קוראים את השמות וכל מיני משפטים שמשמעותם נעלמה מאיתנו, ואנו מקבלים מצב זה. זה נראה לנו חלק בלתי נפרד מארוחת סדר הפסח. מין מס כזה.

יוכי ברנדס עושה עמנו חסד: היא כתבה רומן שתפקידו להפיח רוח בעצמות היבשות. השמות החלולים מתמלאים משמעות, צורה גשמית, אופי. ההקשר בין האישים הללו מסתמן. המילים הסתומות של ההגדה מקבלות משמעות. תקופת חכמי המשנה קמה לתחייה, על דמויותיה, הקשרה ההיסטורי והאינטראקציה בין הדמויות. מעכשיו לקריאת ההגדה תהיה משמעות.

היתרון העצום של ברנדס הוא שהיא מנסה להחיות לא רק את הדמויות עצמן, אלא את עולם המשנה של המאה הראשונה והשנייה לספירה. בתקופה זו הוגדרה מחדש היהדות: מעולם של בית מקדש, קורבנות, כוהנים, תורה שבכתב - לעולם של תורה שבע"פ, של הלכה, של מדרש, של תורה לכולם ולא רק לאליטה, של קיום יהודי מנותק מפולחן ומגיאוגרפיה. המעבר הדרמטי מאלו שמדברים בשמו של אלוהים - נביאים וכוהנים - לאלו שמפרשים את דבריו מתוך הכתוב בלבד, מגיע לשיאו בסיפורו שבו רבי יהושע מוציא את אלוהים מהוויכוח בין חכמים: "לא בשמיים היא!". מי שיקרא - זוכה כאן להארה. ברנדס מנסה, תוך כדי סיפור, להציג את השאלות, הגירסאות, המאבקים והקביעות. בכך היא לא רק עושה שירות עצום להיכרותנו עם מקורותינו ותולדות ההלכה, אלא גם ממלאת את לבו של הקורא גאווה במורשת היהודית. ברנדס אינה לבדה במערכה, יש עוד אנשים שמקרבים אותנו להכרת המורשת, ויעידו על כך חוגים רבים ותכניות טלוויזיה, אבל היא עושה זאת בדרך ייחודית - רומן היסטורי.

לא כולם יאהבו את הכתיבה. לטעמי, במקומות מסויימים בסיפור יש בה נגיעה בקיטש. גם לא התאהבתי בעמדת המספרת - רחל בת כלבא-שבוע - שבעטיה הסיפור הופך להיות (בעיני) עם הדגשות פמיניסטיות מוגזמות. אבל מעל לכל יש כאן סיפור על תקופה, על סביבה, על אישים ועל תולדות ההלכה היהודית, ולצורך מטרות כל כך נעלות - כל שיטת סיפור טובה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ליזה (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
לדורון זה לא מדוייק שמי שלא התחנך בבית שאינו שומר מסורת, אין לו מושג באישים ומנהיגים שחיו בתקופת חז"ל או בתקופות אחרות, אדרבא, הכרתי הרבה אנשים שמחוברים לנושאים אלו, ומגלים ידע ובקיאות לא פחות משומרי מסורת,וגם בבי"ס לא דתי לומדים על כך, אולי פחות בהרחבה, אבל בהסטוריה היהודית,ואולי בגישה אחרת.
נכון שהסופרת מקרבת אותנו לתקופה ולגיבורים הפועלים,ויחסם לאמונה ולהלכות,ושוב, לפי השקפתה הייחודית והמעניינת שלה,ובהדגשה על כוחה של האישה להנהיג ולהשפיע על המתרחש בחברה בה היא נמצאת.
אנקה (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה אתך. ליוכי ברנדס יש את הקסם שלה בה היא מספרת או מפרשת את סיפורי התנ"ך, למרות שישנם כאלו שלא אוהבים איך אישה מעיזה לפרש את ספר הספרים,
או את הכיוונים אליהם היא מכוונת את קוראיה. בעיניי היא כשרונית.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ