ביקורת ספרותית על אם לא עכשיו, אימתי? (כריכה רכה) מאת פרימו לוי
ספר מעולה

---

התכירונו?אנחנו הכבשים של הגטו,
גזוזות אלף שנים,מורגלות בהשפלות.
אנחנו החייטים,סופרי הסת"ם והחזנים,
קמלנו בצלו של הצלב.
עתה למדנו את שבילי היער,
למדנו לירות אל המטרה.
אם אין אני לי,מי לי?
אם לא כך,כיצד?ואם לא עכשיו,אימתי?
אחינו עלו השמיימה
מארובות סוביבור וטרבלינקה,
חפרו לעצמם קבר באוויר.
רק מעטים שרדנו
לכבוד עמנו הטבוע,
לשם נקמה ועדות.
אם אין אני לי,מי לי?
אם לא כך,כיצד?ואם לא עכשיו,אימתי?
בניו של דוד אנחנו ועיקשי מצדה.
בכיס של כל אחד מאיתנו האבן
שפיצחה את מצחו של גוליית.
אחים,הלאה מאירופה של הקברים:
נעלה נא יחדיו אל הארץ
שבה נחיה אנשים בין אנשים.
אם אין אני לי,מי לי?
אם לא כך,כיצד? ואם לא עכשיו,אימתי?

זה השיר שנמצא בספרו של פרימו לוי "אם לא עכשיו,אימתי?".בספר הזה פרימו לוי לא מדבר על עצמו (לפחות לא באופן ישיר).הספר עצמו עוסק בחבורה של פרטיזנים ביערות מזרח אירופה במלחמת העולם השנייה.חבורת יהודים לוחמים שמנסים להישאר בחיים.החבורה עוברת כל כך הרבה תלאות,החל מיריבויות ביניהם לבין מפגשים עם נאצים,רוסים,פולנים.בתוך החבורה נרקמות חברויות,אהבות ויריבויות.מהבחינה הזו,הספר עצמו לא מתוחכם.

התחכום של הספר בא בדעות של הדמויות.אני רוצה לעסוק לא בדמויות הראשיות דווקא,אלא בדמות שולית במיוחד,פראנסין שמה.פרנסין מתוארת כניצולת שואה אותה פגשה החבורה במחנה עצורים,לאחר סוף המלחמה.פרנסין,לדעתי יותר מכל,מביעה את דעתו של פרימו לוי ביחס לשואה.הדמות הזו,שבסך הכול מופיעה לשני עמודים,אומרת את מה שפרימו לוי אומר במשך כל "הזהו אדם"-תחושת האשמה.פרנסין,כמו פרימו לוי,מרגישה אשמה על זה שהיא ניצלה,על זה שהיא שארית הפליטה.

כשקראתי את הספר קצת התפלאתי והופתעתי מההתמדה של פרימו לוי.הוא לא היה יהודי דתי.להפך,הוא היה יהודי יחסית מתבולל.אבל כדי לכתוב את הרומן הזה,פרימו לוי למד בצורה שקדנית יידיש,תנ"ך ומקורות יהודיים וכן את כל האידיאולוגיות השונות שהיו ליהודים באותה תקופה.

הספר הזה הותיר עליי רושם חזק.אחזור לקרוא אותו בעתיד....

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על אם לא עכשיו, אימתי? (כריכה רכה)