ביקורת ספרותית על חרדתו של המלך סלומון - ספריה לעם #264 מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 באוקטובר, 2013
ע"י חיה


הספר מעניין וכתוב בצורה הומוריסטית מיוחדת וציורית.
לדעתי הסופר הצליח לגעת בספר בשני מושגים מהותיים : יד המקרה , וגבולות ההתנדבות
כאשר בוחנים את התנהלות חיינו מבינים שהרבה מההתרחשויות הכי חשובות לנו בחיים התחילו דווקא במקרה ולא על פי איזה תכנון מוקדם כמו (נישואין, עבודה, מגורים ילדים ועוד ) עובדות חיים שהופכות בטבעיות להיות חלק מאיתנו שעליהם אנו שואלים את עצמנו מה היה קורה אילו ... ולהם אנו מייחסים מושגים כמו "מזל" "כוחו של גורל" או "יד אלוהים"

גיבור הספר ז'אנו הוא נהג מונית בעל אישיות מאוד פשוטה , אדם ללא השכלה מיוחדת ללא אמביציות או שאיפות . ז'אנו לא נולד להיות מתנדב הוא אפילו לא חשב בכיוון . כלומר יד המקרה היא שהובילה אותו להיות מתנדב הוא ממש לא הטיפוס , השינוי בו חל ורק המפגש שלו עם המלך סלומון היא שרתמה אותו חזק לענין ההתנדבות ב- SOS. ולכן יש הבדל משמעותי בין ההתנדבות למען הזולת של האדון סלומון לבין התנדבותו של ז'אנו הנהג. בספר יכולתי למצוא הדגשה משמעותית לגבי גבולות ההתנדבות וההקרבה
למען הזולת.
בעיני המלך סלומון – מסמל את הנדיבות שבאה ממקום של נתינה אולי כאמצעי שליטה או כלשון הספר " לבקש סליחה על העושר שלך" "להרגיש רגע של שכינה לתקן עולם" סלומון הוא אדם ערירי שמתחיל להרגיש מאוחר מידי שהחיים כבר לא יחזירו לו רגשות , שעשו אותו חרד מפני הזמן החולף. וככל שהוא לבד דווקא אז "הוא היה הכי זקוק למישהו שיהיה זקוק לו"
לעומת זאת התנדבותו של ז'אנו הנהג שונה מזו סלומון והיא גרמה לי לעיתים אי נוחות. ז'אנו לא השאיר עלי רושם של אדם מצפוני הנדחף לעשות מעשים ולהתנדב ולא מצאתי בו איזה אישיות מיוחדת בעלת רגשות אהבה עמוקים, אפילו יחסיו הרומנטיים כלפי חברתו הספרנית היו מאוד משונים ולא הייתה בהם שמץ של אצילות משיכה או געגועים.
לכן בעיני כל ענין ההתנדבות התחיל כפי שציינתי קודם ממש במקרה ולא על פי דחף ותכנון מוקדם . התנדבותו באה אך ורק בגלל פגישתו עם האדון סולומון אשר שלח אותו לביצוע מחוות נדיבות שונות ובמקרה של מדמואזל קוֹרָה ההתנדבות שלו גם עברה את גבולות הטעם הטוב של ההתנדבות והגיעה לפירושים אישיים קצת אינפנטיליים. ממתי נחשבת ההתנדבות לשכב עם גברת זקנה כדי לעשות לה טוב כהתנדבות ? מעשיו היו לגמרי מיותרים ונעשו ללא כל רגשות וללא כל משיכה ואפילו לא כסטיה נפשית "מעשה טוב שכזה" ממש דחה אותי .
עדיין לא ברור לי איזו הקרבה יש בהתנדבות לקיים יחסים מיניים עם אשה בלה שלא לצורך אלא אך ורק לעשות לה טוב וכדי שהיא תרגיש שוב את נעוריה האבודים? הלא גם בלי כל זאת הוא היה יכול לנסות להפגיש את האדון סולומון והגברת קורה כפי שעלה במוחו ולשנות את מהלך חייהם.
חיה הלר
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ