ביקורת ספרותית על הבחירה - הבחירה #1 מאת אלי קונדי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 בספטמבר, 2013
ע"י נצחיה


שלום, קוראים לי קאסיה.

אני בת שבע עשרה, וחיה עם שני ההורים שלי ועם אחי הקטן בעולם שהוא ממש מושלם. אמנם אני לא ממש לומדת היסטוריה בבית הספר, כי לא צריך, והעולם שבו אני חיה הוא הדרך היחידה שאני מכירה כדי לחיות, ובכל זאת אני אדע די הרבה מהעולם שלכם כדי להסביר לכם את ההבדלים. העולם שלנו מושלם, כי אין בו מחלות, ואין בו זיהום אוויר, ואין בו כמעט שום אלמנט שעשוי לגרום לחוסר נחת. אין בו גם תופעות קשות של זקנה, כי אנשים מתים בדיוק בגיל שמונים, מוקפים בבני משפחה ואוהבים, ובצורה נעימה ונוחה.

מנהלי העולם שלנו יודעים לבחור בשבילנו בצורה מיטבית, מה האוכל שנאכל כך שנחיה בבריאות טובה, מה הפעילויות שנעסוק בהן, מה יהיה המקצוע שנעבוד בו בבגרותנו, וכך הלאה. לכן נורא מוזר שהמוציאים לאור של התרגום של הספר שבו תוכלו לקרוא את הסיפור שלי, החליטו לקרוא לו "הבחירה". אין לנו כל כך מה לבחור, וזה דווקא מצוין עבורנו. בחירות יוצרות דילמות, חוסר נחת והן מקור לטעויות. תתעלמו מזה. תזכרו שבאנגלית השם הוא Matched - כלומר מותאמים, או אם תרצו "ההתאמה". ההתאמה המדוברת היא התאמה זוגית. אנחנו לא חייבים לחיות בזוגיות, אבל מי מאיתנו שרוצה בכך, מקבל את בן הזוג המתאים לו בהתאמה המיטבית, כפי שמנהלני העולם בחרו בשבילו. למותר לציין שכל הזוגות אצלנו הטרוסקסואלים. אני אפילו לא יודעת על אפשרות אחרת, ואלי קונדי לא טורחת לספר לי. את ההתאמה אנחנו מקבלים בנשף מיוחד. כך תוכלו לראות אותי בשמלת נשף ירוקה ויפה, על כריכת הספר.

אז אם הכל טוב, מה הבעיה? הבעיה היא אצלי. בערב ההתאמה שלי קיבלתי למעשה שתי התאמות. אחת מהן היתה בטעות, אלא שהמנהלנים לא טועים. זה, בנוסף למותו של סבי ולכמה חריגות מהנהלים שבוצעו בעקבות כך גרם לי לכמה מחשבות, בין השאר להבנה שאני חיה בבועה. זו הבועה שאתם יכולים לראות על הכריכה. כך נכנסתי למשולש רומנטי, שכן אני אוהבת את שני הבחורים שהוצעו כהתאמה בשבילי. היות ומעולם לא התאמנתי בבחירות, אני ממש מבולבלת, וזה מה שיוצר את כל עלילת הספר למעשה. יכול להיות שבמהלך הספר תתבלבלו בגיל שלי, בגלל כל מיני דברים שאני חושבת או עושה, אבל אני בת 17. זה שנראה לכם שאני בת 12, זה רק כי אתם חיים בעידן אחר.

אה, ואל תשכחו. זכיתי, כלומר הספר שלי זכה, בהמון-המון פרסים. אז ממש כדאי לכם לקרוא אותו. או לחכות לסרט. מה שתבחרו. ותדעו לשמוח שיש בעולם שלכם בחירה. (וגם סרטן. ואיידס. ואלצהיימר)

להת'
ק.

====
שלום, אני נצחיה. התחלתי לקרוא את הספר הזה לפני שנה, באיזה מקום משעמם שהתארחתי בו, מאז לא בער לי יותר מדי לסיים אותו, עד שהוא הגיע בכל זאת אל הבית. אני בת ארבעים וכנראה צינית מדי, ואחרי עודף קריאה בספרי נוער. יותר מדי דומה ל"ההצהרה", יותר מדי קורץ ל"משחקי הרעב", פחות מדי מקורי, פחות מדי מעלה דילמות אמיתיות, לא ממש אמין. ובכל זאת קליל, וזורם, וחביב. למי שאין הרבה ציפיות, הספר יכול לסגור פינה של פנאי בצורה לא רעה בכלל.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תגידי לאמא שלך שזו באמת מחמאה עבורי... תודה לשתיכן.
לואיזיאנה מנטש השקנאית (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אוי, זאת ביקורת כזאת מעולה!
אמא שלי קראה אותה ואמרה: "את בטוחה שלא את כתבת את זה?", אני מקווה שזו מחמאה...
נצחיה (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חני וחמוטל - תודה רבה. ובאמת לא חייב. ממש לא.
חני (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
נכון את צינית אבל ביקורת נהדרת:) אם לקח לך שנה אז לא חייב תודה.
חמוטל (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מקסים! תודה.
נצחיה (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
כן, אלא שזה לא רק ספרי נוער. בספרי מבוגרים מהסוג הזה פשוט לא מנסים אפילו להעמיד פנים שיש עוד משהו חוץ מהסיפור הרומנטי.
שרוני (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
זאת בדיוק הבעיה שלי עם ספרי נוער. כלומר, לא אכפת לי שיהיו משולשיי אהבה/סיפורי אהבה חוצי גבולות, אבל אני לא מתה על זה שמשולש/סיפור אהבה תופס מקום כ"כ מרכזי בעלילה(אלא אם כן, האהבה הזאת היא עמוקה ומנסה לסמל משהו... כמו באנקת גבהים, רומאו ויוליה וכו').
רוב משולשי האהבה בספרי נוער(היום) הם נורא שטחיים.
נצחיה (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לשרוני - אין לי שום מושג שהוא על משולש האהבה ב"דמדומים" שכן לא קראתי את הסדרה. אבל כן, הוא צפוי למדי. אולי יש סדנה לכותבי ספרי פנטזיה לנוער שבה הנוסחה הזאת נלמדת :)
וזה שלא תקראי - בחירה טובה.
שרוני (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה(: את הספר לא קראתי וכנראה שגם לא אקרא.

ד״א-
לדעתי היית צריכה לכתוב גם משהו על משולש האהבה של קאסיה , כמו ״משולש אהבה צפוי כמו בדמדומים״.
נצחיה (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אני תוהה כמה מזה קונספירטיבי. כלומר כמה מזה הם ספרים סופר-קונפורמיסטים, שמטרתם למנוע מהנוער כל מחשבה על שינוי כלשהו באורחות חייהם.
רוצים אל מוות? קבלו איסור ילודה ("ההצהרה")
רוצים דיכוי מחלות? קבלו דיקטטורה נאורה וביטול אומנויות באשר הם ("הבחירה").
אסימובי כזה: כל אוטופיה היא דיסטופיה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
את הספר הזה לא קראתי. אבל את "המעניק" של לורי קראתי ואהבתי. והוא דומה למה שתארת. יכול להיות שזה הזמן הזה, שמעודד סיפורים מהם משתמע כמה טוב לנו בעולם שלנו? לאאא.
נערה עם קעקוע דרקון (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
כנראה צינית מדי, אבל עדיין תפסת את עיקרי הדברים בצורה טובה!





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ