ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 במרץ, 2012
ע"י נוגיש :)
ע"י נוגיש :)
אני מצטערת לבשר לכם. אבל זה בהחלט לא הספר החם ביותר לאחר משחקי הרעב.
עם איכשהו הוא כן קשור למשחקי הרעב אז זה בחיקויים המרגיזים שלו.
אני יתאר לכם כמה דברים ששמתי לב אליהם, -ואני יודעת שבטח עוד אנשים יתארו את זה, אז בחרתי בכמה דברים שהרגיזו אותי והם בפחות נגלים לעין בעיניי-
קודם כל השם. קאסיה? באמת? זה כל כל דומה לקטניס שזה מתחיל לעצבן.
עכשיו, מנהנלים?-קברניטים?
רכבת אוויר?-רכבת של הקפיטול?
שהסיכויים היו תמיד לטובתכם?-שתזכה לתוצאות מיטביות?
חבר ילדות (זאנדר)-גייל.
אהבה אחרת (קי)-פיטה.
מקום שאפשר להתבודד בו, ובמקרה הזה כמו שמחקי הרעב- היער.
ובסופו של דבר, המרד של קאסיה והמרד של קטניס מעביר את אותו המסר. שניהם קורים בעתיד, ולשניהם המסר ברור-העולם שלנו והעתיד של העולם שלנו מדרדר.
מה שכן, בשמחקי הרעב זה היה ברור וגם מרגש. בספר הזה לא הייתה טיפה של רגש. איך אני אמורה להתרגש, שהדבר היחידי שהמרד הזה מוביל הוא האהבה ולא ערכים קצת יותר אמיתיים? ברור שאהבה זה הערך האמיתי ביותר והחזק ביותר, אבל אי אפשר לבסס ספר רק על זה ועל שירה. מה לגבי אומץ? ותבונה? וערך משלך? הרי עד שהיא לא גילתה את קי היא הייתה שקוע בעולם המושלם שלה ולא היו לה מחשבות אחרות בכלל. ופתאום היא החליטה להתעורר ולהבין שהיא לא יצרה שום דבר משל עצמה ובעצם מדכאים את היצירתיות.
אני לא יודעת מה איתכם, אני לא התרגשתי יותר מדי מהספר ובעיניי הוא אפילו לא היה מדהים. מגיע לו שלוש כוכבים כי בכל זאת, הסופרת העבירה כאן משהו חשוב והוא להעריך את החיים שאתם נמצאים בו עכשיו.
הייתי ממליצה לכם לקורא אותו, אבל בעיניי זה סתם בזבוז של זמן. עם בכל מקרה אתם רוצים לקורא אותו, אז אני רק ממליצה לא להתכונן ליותר מדי. הוא צפיו ברמות מחרידות.
מה שכן יפה בספר הזה, הוא התיאורים והכתיבה שבאמת מראה שמי שכתבה את הספר הזה יודעת איך לחבר סיפור ואת המילים שבו, ולא סתם לזרוק מילים שאין להם שום מוצא ושום הקשר בסיפור.
תקראו אותו, אבל תזכרו שבסך הכל הספר הזה מאוד דומה לכל הספרים שיצאו בזמן האחרון ואין בו שום דבר מיוחד ושום דבר אחר משאר ספרי הנוער שיצאו לאחר משחקי הרעב.
14 קוראים אהבו את הביקורת
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
