![האדמה הטובה [2009]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/966173.jpg)
האדמה לא טובה, היא גם לא רעה.
השמיים, הטבע, הכל לא טוב ולא רע – רק אנחנו, האנשים פה ושם, רעים וטובים, וכאלה שיכולים להדביק תווית של רע וטוב על כל דבר אחר.
"האדמה הטובה", נכתב מזמן 1931, איפשהו באמצע בין היווסדותה של הרפובליקה הסינית בתחילת המאה הקודמת, לבין הפיכתה לרפובליקה העממית של סין של מאו.
ספר נהדר שמתמקד באיש אחד קטן ולא חשוב, כמו בנקודה אחת פצפונת בתוך תמונה של מיליארד נקודות – וזה חשוב.
לספרים האלו, לאומנות הסיפור המתמקדת באדם הקטן, יש ערך מדהים בהסבר ההיסטורי, בלעדי ספרים כאלו, היינו מבינים את ההיסטוריה כאוסף דל של עובדות יבשות וגזירי עיתונים.
לסיפורים יש תפקיד חשוב במעלה להפיק ולהעביר לנו רשמים, דימויים, תחושות ותובנות שמעבר לעובדות, כאלה שאם נכתבו טוב מאפשרים לנו להבין ולתפוס את ההיסטוריה - כמו להבין מה הוא איכר סיני בתחילת המאה הקודמת (ואולי גם היום בחלקים שונים של סין) – ולהבין מה ההיסטוריה עבור האיכר ההוא "...בדבר הזה שהם קוראים לו מהפכה במקומות ההם, אבל מה זה אינני יודעת – אולי מין עסק כזה.".
איך אנחנו למשל היינו אנו מבינים או לפחות להתחיל לדמיין את מלחמות העולם או אפילו את שנות היישוב היהודי בלי הרומנים הגדולים והסופרים של אז?
בזאת "האדמה הטובה" עושה תפקיד מצוין, ברומן היסטורי מעולה וקטן – עם סיפור בנאלי ואיטי על אותה נקודה קטנה בסין הגדולה.
הרומן הוא גם אלגוריה מאלפת על האנושות – כולנו כבשים, כלבים וחזירים.
מכירים? כן, כן – פינק פלויד – Animals – אם לא שמעתם, תעשו לעצמכם טובה ותשמעו בלופ.
כולנו נעים במעגל הזה של החיות משחקים ומחליפים תפקידים. רובנו כבשים, עושים מה שאומרים לנו לעשות, בדרך כלל מבלי לדעת, והאומללים ביותר הם המשכילים ביננו שמבינים שהם כבשים.
אבל מהר מאוד אנחנו יכולים להיהפך לכלבים אלימים, שבתורם הם רק שליחים של החזירים – והחזירים אתם יודעים "כל בעלי-החיים שווים, אך ישנם בעלי-חיים השווים יותר" (אח... אורוול הנפלא).
אז ואנג לונג הוא כבשה, וכך רוב הסובבים אותו, ויש כמה כלבים כמו דודו ובן דודו ועוד כמה, ויש גם חזירים כמובן, איך לא.
רואים גם איך בקלות כבשה יכולה להיהפך לחזיר, ולא משנה כמה סבלה ככבשה, שיתהפך לחזיר יתנהג כמו חזיר לכבשים האחרות, אלא אם כן יפגוש חזיר חזק יותר, או אז הופס... יחזור להיות כבשה.
וכולם, כולנו נוטים לשכוח את המעגל, גם היום בימינו – אגנוב משם שאלה ותשובה יפה שחשוב לזכור תמיד:
"אז מה, וזה לנצח?" שאל ואנג לונג במרירות. האיש שאף ממקטרתו שלוש פעמים ואחר כך ירק על הארץ. ואז אמר, "לא, ולא לנצח. כשהעשירים עשירים מדי יש דרכים, וכשהעניים עניים מדי יש דרכים".
ועוד דבר, תזכורת קצרה ללמה סין כועסת על המערב, והיא הסיבה שכנראה לא תהיה "טובה" אליו עוד שנים רבות – כי החזיר (אז וגם היום) יודע איך להשמיד ולשלוט על הכלב והכבש - "בוא נקנה להם אופיום להנאתם, ועוד אופיום, ונתן להם כמה שרק ירצו כדרך העשירים".
מי החזיר ומי הכבש? - קראו את ים הפרגים המצוין של אמיטב גוש – ותדעו.
האדמה לא טובה, היא גם לא רעה – רק אנחנו טובים או רעים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
