ביקורת ספרותית על גן פינצי-קונטיני - ספריה לעם #88 מאת ג'ורג'ו באסאני (בסאני)
ספר טוב

---

בספרייה שלי יש מדף,שנמצא מאחורי הספרנית,ושמה נמצאים כל הספרי איכות,הספרים שצריך לקרוא לבגרות.
הרבה זמן אני חומד את הספרים שמה,ובעיקר בגלל שלא נעים לי לשאול אותה אם אפשר ללכת מאחורי הדלפק וללכת לבחור,נמנעתי מזה.
אך החופש הגדול הגיע,ואיתו גם שעות רבות של קריאה,ונאלצתי לשנס מותניים,לאגור אסרטיביות,ולשאול "אמממ..אפשר לקחת מהספרים שמאחורייך??"

אחד הספרים שהיו שמה זה הספר הזה.
ושוב בספר הזה,נאבקתי בקונפליקט שהטריד,הסעיר,והפריע את מנוחתם של כל הקוראים המתמידים בעולמנו-האם להמשיך לקרוא את הספר ולסיים אותו מרוב שהוא מעניין,או לעצור כדי שהקסם של הספר ימשיך להתקיים?
בחולשותיי הרבות,נכנעתי ליצריי וסיימתי את הספר ביום אחד.

מבחינת עלילה הספר מעניין מאוד.
מדובר על העיר פרארה (לא פראדה,כמו שבהתחלה חזרתי ואמרתי לאמא שלי...),ועל סיפור אהבה בין יהודים על רקע השואה.
הסיפור כתוב בצורה יפה,קלה,בלי הרבה תיאורים מציקים,ובאמת אפשר להזדהות עם המספר,שמאוהב במישהי אך היא דוחה אותו.

הסוף עצוב,יש להתכונן מראש לזה.
אהבתי את הספר במיוחד,והספר מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על גן פינצי-קונטיני - ספריה לעם #88