לפני כמה ימים, כשפרסמתי ביקורת על ספר אחר, פתחתי במילים "איזה ספר מדכדך" וסיימתי ב"ספר מומלץ" והועלתה תהייה - כיצד ספר מדכדך יכול להיות גם מומלץ? הגנתי על הספר בחירוף נפש וטענתי שגם השואה לא הייתה דבר כה נחמד, ולמרות זאת יהיו ספרים על השואה שאמליץ עליהם בכל פה.
ולראייה - אמנם ספר שרק רומז לגבי מה שאירע, אבל מספק תמונה עגומה ביותר, קשה ומטלטלת לגבי מה שיכול היה לקרות לו גרמניה ניצחה במלחמת העולם השנייה.
השנה היא 1964 וגרמניה נערכת לחגיגות יום הולדתו ה-75 של הפיהרר האהוב. גרמניה של 1964 היא אומה ענקית ששולטת בכל אירופה. כשבוע לפני יום ההולדת, חוקר המשטרה זאווייר מארץ' מקבל שיחת טלפון שמודיעה לו שהתגלתה גופת אדם זקן מחוץ לעיר. זו תהיה החקירה שתשנה את חייו. מסתבר שככל בעל תפקיד רשמי במשטרה או בגסטפו, הוא הדחיק דברים רבים והעלים עין מהאופן שבו מתנהלת המדינה שלו. במהלך החקירה העצמאית שהוא מבצע, הוא משתף פעולה עם עיתונאית אמריקאית שמלמדת אותו על המדינה שלו יותר מכפי שהיה רוצה לדעת.
זה אחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי. עם זאת, אין ספק שבמקרה של גרמניה הנאצית, המציאות עצמה, ולא ההיסטוריה החלופית שרוברט האריס המציא, עלתה על כל דמיון והייתה ככל הנראה מותחת יותר מכל ספר מתח. אבל האריס הצליח ליצור ספר מתח שנשמע אמיתי לגמרי ומצמרר באמינותו. בנוסף, גם רוב האנשים המוזכרים בספר הם אנשים אמיתיים. סיימתי את הקריאה בספר עם קריאת התפעלות אחת - ואוו! על הספר הבאמת מדהים שרוברט האריס כתב, ועם "אנחת רווחה" על כך שזה רק חלום רע, זה לא באמת קרה, גרמניה הפסידה במלחמת העולם השנייה ותודה לאל על כך...













![חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/44819.jpg)



