ביקורת ספרותית על ארץ אבות מאת רוברט האריס
ספר טוב

---

פסידו אוטופיה אפוקליפטית בלבוש של רומן מתח המתרחש בשנת 1964 בעולם דמיוני בו גרמניה ניצחה במלחמת העולם השנייה. הרייך השלישי משתרע על כל אירופה המזרחית ועל רוסיה, יתר הארצות הן משועבדות לו. נשיא ארצות הברית ג'וזף קנדי הפרו נאצי עומד לבקר בברלין ביקור היסטורי המעניק לגיטימציה לאימפריית הרשע. זאווייר מארץ', חוקר משטרה חף מאידיאולוגיה כל שהיא מתמודד עם סדרה של רציחות ומנסה לגלות את המשותף ביניהן.
"ארץ אבות" הוא הרומן הראשון של הסופר רוברט האריס שימשיך להנפיק רבי מכר, הידוע מבניהם לקהל הישראלי הוא "סופר צללים".
עד לכתית הספר, בשנת 1992 עסק האריס בכתיבה עיונית היסטורית ופוליטית.
המתח בין היותו סופר חדש והיסטוריון וותיק משתקף היטב בכתיבתו:
מצד אחד לפנינו רומן מתח קונבנציונלי למדי: החוקר ההגון הבודד שהמערכת מנסה למנוע ממנו נגיעה באינטרסים העליונים של השלטון, הדילוג בין המלכודות המוות, הופעתה של העיתונאית היפה והצעירה שהופכת לשותפה להרפתקה בלשית ורומנטית, ההפתעות שבסוף העלילה, אין חדש תחת השמש.
מצד שני המחבר מצליח לתאר עולם המפלצתי של משטר המשליט טרור, מרגל אחרי האזרחים, מדכה וזורע פחד. למרת שזהו עולם דמיוני, כל המאפיינים של משטר טוטליטרי נמצאים שם, מי שחיי (כמוני) תחת משטר כזה יכול להעיד על עמיתות התיאורים.
זאת ועוד: רוברט האריס שוזר בכתיבת הרומן עובדות היסטוריות, רוב דמויותיו הם אנשים שחיו ופעלו ברייך השלישי, מהלך חייהם מקבל טויסט דמיוני בשני העשורים שעברו (כביכול) מסיום מלחמת העולם השנייה עד למועד התרחשות העלילה.
"ארץ אבות" – קריאה מהנה ומותחת, אך גם מחכימה ומעוררת מחשבות על אוניברסליות הרשע, על פחד, השתקה ואדישות קולקטיבית.

» ביקורות נוספות של ריקה
» ביקורות נוספות על ארץ אבות